הבדלים בין גרסאות בדף "נשק אל-הרג"

נוספו 18 בתים ,  לפני 6 שנים
ויקישיתוף בשורה
(ויקישיתוף בשורה)
[[קובץ:Police issue X26 TASER-white.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אקדח טייזר שיורה שני חיצים עם חוטים שחודרים לגוף האדם ומשתקים אותו באמצעות חישמול]]
[[קובץ:Active Denial System Humvee.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלי מיקרו בתדר גבוה שצורבים את העור]]
[[תמונהקובץ:Nepalrubberbullets.jpg|שמאל|ממוזער|220px|כדורי גומי]]
*קליעי פלפל (קל"פל) - כדורים שמשוגרים באמצעות אוויר דחוס. הכדורים ממולאים בפלפל חריף במיוחד. טווח ירי 0-20 מטר לכיוון אדם, או 50 מטר לשם פיזור בשטח
*כדור מלח
* נשק אקוסטי (סוגים שונים) - שולח גלי קול בעוצמה או תדירות גל שונה הגורם לתחושה לא נעימה, כאב ראש ואזניים, פגיעה בשמיעה, בחילה, בלבול וכאב באיברים פנימיים עקב ויברציות שגלי קול אלו גורמים.
*[[רמקול]] חזק במיוחד (Long Range Acoustic Device- LRAD) שמשמיע אלומה צרה של צלילים חזקים שגורמים לכאב ראש חזק שמנטרל אנשים ברדיוס של 300 מטר.
*[[בום על קולי|בומים על קוליים]] מ[[מטוס|מטוסים]]ים מהירי טוס. <!-- במקרה זה מדובר בניצול התופעה ולא בפיתוח. אין תכנון של מטוסים לגרימת רעש מוגבר (במקרה הפוך, שיפרו את המבנה של הF18 כדי להפחית את השפעות התופעה של ההתעבות בעת חציית מחסום הקול. ככל הנראה גרמה נזקים. כדאי להזכיר את הצופרים של השטוקה כאמצעי פסיכולוגי--> מלבד אפקט פסיכולוגי, בומים על קוליים לא גורמים נזקים ישירים של ממש מלבד פגיעה בגופים מזכוכית (או נזקים עקיפים שיוצרת החרדה אצל חולי לב למשל).
*[[אלה (נשק)|אלות]]
*ידית פלסטיק Handshock המבוססתת על עקרון "נקודות לחץ" - השימוש בידית ב[[נקודת תורפה|נקודות תורפה]] מסוימות בגוף, מאפשר למפעיל אותה להשתלט על אדם באמצעות כוח פיזי לא רב, תוך גרימת כאב זמני ומיעוט נזקים גופניים.
*גלים אקוסטיים פועמים
*מערבולות אוויר (Vortex)
*סילוני חוטי מתכת מותכת שהופכים באוויר לחוטי חשמל. כאשר שני חוטים כאלו נוגעים באדם ישירות, הוא מקבל הלם חשמלי.
*[[סילון]] תמיסה נוזלית צמיגית מוליכת חשמל נישאת ברכב או בידי אדם יעילותה עד לטווח של 10 או 30 מטר.
*ערפל חשמלי שנוצר על ידי שתי קרני תרסיס שמחוברות למקור מתח. <!-- זהו פטנט סיני וייתכן שיש טעות בשימוש במונח ערפל וייתכן שהכוונה לסילון או לזרם נוזלי. -->
 
==השימוש בנשק אל הרג==
אמצעים אלה משמשים בעימותים אלימים שאין חובה להפעיל בהם נשק קטלני, כגון פיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים, דיכוי התפרעויות בבתי כלא, הגנה על רכוש ומתן מענה להטרדה מינית פיזית.
 
אמצעי אל הרג בסיסיים כמו שוקרים, או תרסיסי גז מדמיע ופלפל נפוצים <!--"בעיקר"-צריך לבסס -->בקרב אזרחים ומשמשים ל[[הגנה עצמית]]. אמצעים דומים משמשים ארגוני אבטחה. ארגוני שיטור משתמשים בנשק אל הרג לפיזור הפגנות אלימות, מעצר אלים<!-- השתלטות על מבוקש לחקירה שמתפרע -->, דיכוי התפרעויות בבתי כלא ובעת פעולות פריצה למבנה<!-- יחידות מיוחדות -->. השימוש באמצעי אל הרג בצבאות הוא מועט ומוגבל בעיקר ליחידות מיוחדות או לשם פעולות שיטור במתארים אזרחיים כמו פיזור מהומות ומעצרים.
לעתים ישנה אי בהירות באשר להגדרת נשק כאל הרג - כך היה עם [[רובה צלפים]] רוגר. רובה זה שימש במקור ככלי נשק ספורטיבי. בצה"ל הותאמה לרוגר [[כוונת טלסקופית]] ומפעיליו צוידו בתחמושת חיה. במסמך פנימי, שנכתב על ידי ראש מדור אבטחה ב[[אגף המבצעים]] ב[[צה"ל]], נקבע במפורש כי הרוגר אינו יכול להיחשב כנשק "אל הרג" וכי יש לירות בו רק כשהנסיבות מצדיקות ירי [[אש חיה]]. למרות קביעה מפורשת זו, בחודשי ה[[אינתיפאדה]] הראשונים הרוגר הוגדר בצה"ל כנשק אל הרג ונעשה בו שימוש כאמצעי לפיזור הפגנות בהן התבצע [[יידוי אבנים]] מבלי שלחיילים נשקפה [[סכנת חיים]] (כל העיר, 23.11.01). בדצמבר 2001 קבע ה[[פרקליט צבאי ראשי|פצ"ר]] כי הרוגר אינו נשק "אל הרג" ולכן יש להגביל את השימוש בו ([[הארץ]], 27.12.01){{הערה|רון דודאי, [http://www.btselem.org/Download/200203_Trigger_Happy_Heb.doc "אצבע קלה"], ארגון בצלם, מרץ 2002 {{DOC}}}}. בינואר 2009 טענו פעילי שמאל כי צה"ל החזיר את רובה הרוגר לשימוש נגד מפגינים, למרות האיסור שהוטל בשנת 2001 ([[הארץ]], 10.01.09){{הערה|ניר חסון ויואב שטרן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1054258.html מפגינים: צה"ל החזיר לשירות נגד מפגינים רובה רוגר שנאסר לשימוש בעבר]}}.
 
[[בום על קולי|בומים על קוליים]] שימשו את ישראל בעיקר לאותת על יכולת תקיפה בעומק [[מדינת אויב|מדינות אויב]], כלפי [[מצרים]] (בעת [[מלחמת ההתשה]]) וסוריה (בעת שלטונו של [[בשאר אל-אסד]]). [[סוריה]] הגיבה באופן דומה, ב[[חיפה]]. בפעולות מסוג זה האפקט המושג הוא השפלת הצבא והשלטון על ידי חשיפת כשל במערכות ההגנה האווירית, לצד פגיעה ב[[מורל (פסיכולוגיה)|מורל]] האזרחים. באינתיפאדתבאינתיפאדה אל אקצאהשנייה, בפעילות הצבאית בעזה, הבום העל קולי שימש לראשונה כאמצעי פסיכולוגי-השימוש הרב בו הגביר את הלחץ על האוכלוסייה. ניתן להניח שהציפייה בצה"ל הייתה שבשלב מסוים האזרחים יפעילו לחץ על ארגוני הטרור להפסיק את שיגור הרקטות על היישובים הישראלים הסמוכים לרצועת עזה.
<!-- אחד השימושים המוקדמים בנשק אל הרג בפעולות צבאיות היה בתקיפת נמל תעופה בביירות. --><!--בנות מקבלות בגיוסן לצה"ל תרסיס גז מדמיע (ככל הנראה בעקבות התגברות התופעה של אינוס חיילות בשנות השמונים-תשעים) -->
 
===נשק אל הרג בארצות הברית===
ב{{ה|פנטגון}} ישנה מחלקה שעוסקת בפיתוח נשק אל הרג. ה-SBIR של משרד ההגנה האמריקאי עוסק בפיתוח מערכות נשק אל הרג. ב[[אוניברסיטת מדינת פנסילבניה]] פועל מכון ל"טכנולוגיות אל הרג ביטחוניות".
 
== שאלות אתיות ==
מטרתו המוצהרת של נשק זה היא לפגוע בפעילותו של גוף עוין (למשל, מפגינים) ופיזורו וסילוקו משטח מסוים. זה אמור להתבצע ללא פגיעה בנפש וללא נזק רפואי בלתי הפיך לנפגע. אך לעתים קרובות אין זה המצב. מקרי מוות רבים נגרמו על ידי פגיעה מכדורי גומי או גז מדמיע. ילדים ונשים הרות הם פגיעים במיוחד. נשק אקוסטי לסוגיו יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בשמיעה ולעתים לפגיעה בשווי המשקל של הנפגעים. שוקרים וסוגי נשק מחשמלים יכולים לפגוע בפעילות הלב של הנפגע ופורסמו גם מקרי מוות כתוצאה מפגיעה חשמלית זו.
מהאמור נובע שאין להתייחס לסוגי נשק אלו בקלות ראש ובקלות מוסרית, לאור פוטנציאל לפגיעה חמורה הטמון בהם.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
 
* [http://www.mops.gov.il/NR/rdonlyres/160B473F-CB3D-41A3-B98B-93826FF3B459/0/NonLethelWeapon.pdf ד"ר ברוך ויינס - פיתוחים בתחום אמצעי לחימה לא קטלניים]
<div style="direction: ltr;">
* Ro'i Ben-Horin, "[http://web.archive.org/20011121175800/www.tau.ac.il/jcss/sa/v4n1p3.html Non-Lethal Weapons Theory, Practice, and what Lies Between]", '''Strategic Assessment''', Volume 3, No. 4, April 2001 <small>(ב[[אנגלית]])</small>
</div>