מגילת ון-אמון – הבדלי גרסאות

העיר דור מופיעה במקורות המקראיים כדור או דאר. דור מוזכרת לראשונה בתנ"ך בספר ({{ויקיטקסט|יהושע פסוקיא ב'}}) היא אחת הערים אשר הצטרפו לקואליציה של יבין מלך חצור במלחמתו כנגד שבטי ישראל במי מרום. על פי המקרא שבטי ישראל ניצחו אבל העיר לא נשרפה. בספר יהושע [[s:יהושע יב|פרק יב']] מופיעה רשימת הערים אשר נכבשו. [[s:יהושע יב כג|פסוק כ"ג]] מציין "מלך דור לנפת דור" הציון מלך לנפה הוא חריג לגבי עיר זו ברשימה., ומכאן ניתן להבין שמלך דור שלט על אזור רחב יותר מאשר רק העיר עצמה. עובדה אשר יכולה להצביע על עצמה גדולה יותר. לעומת זאת בספר שופטים פרק([[s:שופטים א' פסוקכז|א כ"זכז]]) מצוינת דור ובנותיה כאחת הערים אשר שבט מנשה לא הוריש. ומכאן ניתן להבין שאמנם מלך דור נוצח במסגרת הקרב במי מרום אבל העיר דור לא נכבשה. תיאור זה תואם את המצוין במגילת ון-אמון אשר על פיו העם אשר ישב בדור לא היה ישראלי.

הת'כר אינם מוזכרים במקרא. הם אחד משבטי גויי הים אשר שבט הפלשתים נמנה עליהם. מקור חשוב לעדות על השבט הם התבליטים והכתובות על קירות מקדש המתים ב[[מדינת האבו]]{{הערה|בנימין מזר, 1990: 19-22)-19}} התבליט הוא של [[רעמסס השלישי]] אשר שלט בין השנים 1182-1198 לפנה"ס. התבליט מפרט את ניצחונו הגדול של המלך על גויי הים ומזכיר במפורש את הת'כר. כן מציינת הכתובת שלאחר ניצחונו יישב רעמסס השלישי את השבטים במצודות כשהם נשבעים בשמו. התבליט מתאר קרב ימי גדול בין הכוחות המצריים וגויי הים, קרב ימי יעשה רק על ידי עם אשר יש לו יכולת ימית, עובדה התואמת את הנאמר במגילת ון-אמון.

אין התייחסות רבה לעיר במגילה, בחוף [[צור]] פגש ון-אמון אונייה של דור ולקח את כספה. בדיקה בתנ"ך מעלה שהעיר צור נזכרת לראשונה בספרב[[s:מלכים א ה טו|מלכים א פרק ה' פסוק ט"ו]]. כאשר חירם מלך צור שולח משלחת לשלמה בעת עלותו לשלטון לאחר דוד. זוהי תקופה המתוארכת לאמצע המאה העשירית לפנה"ס. על פי המקורות המקראיים צור הייתה עיר נמל אשר ניהלה סחר עם ערי נמל רבות. הנביא יחזקאל בפרק([[s:יחזקאל כז ג|פרק כ"ז פסוק ג']]) מציין:" וְאָמַרְתָּ לְצוֹר, הישבתי (הַיֹּשֶׁבֶת) עַל-מְבוֹאֹת יָם, רֹכֶלֶת הָעַמִּים, אֶל-אִיִּים רַבִּים;".

בדיקה במקרא מגלה שהעיר כמעט ולא הוזכרה בו. העיר שכנה צפונית לצור וצידון וקשריה עם ישראל היו מועטים. העיר מוזכרת ב[[s:יחזקאל כז ט|יחזקאל]], כז, ט']] במסגרת הקינה על צור. הפסוק מציין: "זִקְנֵי גְבַל וַחֲכָמֶיהָ הָיוּ בָךְ, מַחֲזִיקֵי בִּדְקֵךְ; כָּל-אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם הָיוּ בָךְ, לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ." על פי הפסוק בגבל תיקנו את האניות של צור. מראה על יכולת ימית גדולה, לא רק שיט באניות אלא גם יכולת בניה.

#ים חארו הגדול: שמו של [[הים התיכון]] בפי ה[[מצרים העתיקה|מצרים]]. ב[[מקרא]] שמו היה הים הגדול (לדוגמה [[s:במדבר]], לד ו|במדבר לד, ו']] המציין את גבולות ההבטחה ל[[שבטי ישראל]]: "וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם").

#משלוח קורות עצים בים: על פי הטקסט הקורות הוכנו מראש על פי המטרה שלשמן נועדו. מלך גבל שולח שבע קורות לנסובאנדד עם שליח כדי שיביא את הכסף לכריתת יתר הקורות. המשלוח כלל קורה לצלע, קורה לחרטום, קורה לירכתיים ועוד ארבע קורות. הטקסט משתמש במושג [[העמסה]]. לא ברור האם הקורות הועמסו על האונייה או נקשרו אליה. יש להניח שנקשרו לאונייה כדי לא להכביד עליה. על פי [[s:מלכים א ה כג|ספר מלכים]], א ה, כג]], [[חירם הראשון מצור|חירם]] מלך צור שולח קורות ארזים ו[[ברוש]]ים לשלמה לבניית [[בית המקדש|המקדש]]. הקורות נקשרות כ[[דוברה|דוברות]] ונשלחות בים לנמל היעד. ניתן להניח שזו גם הייתה צורת משלוח הקורות למצרים.