מקלט (מיגון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[
[[
'''מקלט''' הוא מבנה תת-קרקעי או על-קרקעי הנועד ל[[התגוננות אזרחית]] מפני [[נשק קונבנציונלי]] כגון [[פגז]]ים, [[טיל]]ים, [[תקיפה אווירית|תקיפות אוויריות]] וכדומה. במקלטים מסוימים קיימת תשתית להגנה מפני [[נשק בלתי קונבנציונלי]] ([[אב"כ]]).
לרוב המקלטים בנוים מ[[בטון מזוין]] שהוא בין החומרים החזקים ביותר שקיימים.
שורה 6:
==מאפייני מקלטים במלחמת העולם השנייה==
[[
מקלטים נבנו על מנת להגן מפני התקפות אוויריות. ברם, היו קיימים מרחבים תת-קרקעיים בעלי פונקציונאליות שונה אשר שימשו כמקלטים. היו אלה [[תחנה תת-קרקעית|תחנות תת-קרקעיות]] של רכבות תחתיות, [[מנהרה|מנהרות]], [[מרתף|מרתפים]] בבתים ו[[מחסן|מחסנים]] במוסדות גדולים יותר. מבנים אלה, שכנו באופן מלא או חלקי מתחת לקרקע. בהיותם מחוזקים במיוחד על מנת לתמוך במשקל הבניינים שמעליהם, הם היו מתאימים במיוחד על מנת להבטיח את שלומם של אנשים במהלך תקיפות אוויריות.
שורה 31:
==תחנות רכבת תחתית ==
[[
[[
בתחילת המלחמה, שר ההגנה, הרברט מוריסון, היצר על השימוש שנעשה ב'''תחנות רכבת תחתית''' וב'''מנהרות תת-קרקעיות''' כמקלטים ציבוריים. הוא חשש מהתפרצות מגיפות בשל המחסור בבתי שימוש בתחנות רבות, מהסכנה הכרוכה בנפילת אנשים לפסי הרכבת וכן מכך שאנשים ירצו להישאר בפנים יום ולילה בהרגישם ביטחון רב יותר בפנים מאשר בחוץ.
שורה 55:
==מקלט ציבורי ברחוב==
בממלכה המאוחדת, הגיעו להכרה עד מהרה שמקלטים ציבוריים במרחבים, במיוחד ליד רחובות, היו נחוצים במהירות להולכי רגל ולנהגים. תוכנית לבניית '''מקלטי רחוב ציבוריים''' החלה במרץ 1940. הממשלה סיפקה חומרים והניעה את התוכנית. קבלנים פרטיים ביצעו את העבודה תחת פיקוח. המקלטים נבנו מקירות לבנים בעובי 14 אינץ' ומתקרות [[בטון מזוין]] בעובי רגל אחת. מקלטים אלו היו דומים למקלטים פרטיים שהחלו להבנות מעט מאוחר יותר למעט העובדה שהיו גדולים יותר. מקלט ציבורי אכלס כ-50 אנשים וחולק לאגפים שונים באמצעות קירות פנימיים שהכילו פתחים שחיברו את האגפים השונים. באגף היו לרוב כ-6 מיטות.
הבנייה נעשתה בקצב מהיר, עד שכמות הבטון והלבנים החלה להדלדל בשל הביקוש הקיצוני והפתאומי. בערך באותה תקופה החלו להתפשט שמועות אודות תאונות שהתרחשו במקלטים אלו כמו מקרה שבו אנשים טבעו במקלט שהוצף בשל פיצוץ בצינור מים. אז החלו מקלטים אלו לאבד את אהדת הציבור. זו הסיבה שבעלי בתים קיבלו עידוד לבנות מקלטים פרטיים על אדמתם או בתוך ביתם. הממשלה הבטיחה לספק את החומרים הדרושים.
שורה 61:
מקלט אנדרסון תוכנן בשנת 1938 על ידי סיר ג'ון אנדרסון בתגובה לדרישה שהגיעה מהממשלה. רבים האמינו שהמקלט כונה על שם סיר [[ג'ון אנדרסון וייברלי]] אולם בפועל המקלט היה על שמו של דייוויד אנדרסון שהיה ממונה על הכנת אמצעי הגנה בפני תקיפות אוויריות טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר בדיקות מקיפות של התכנון החלו לייצר את המקלט.
[[
מקלטי אנדרסון תוכננו לאכלס עד כ-6 אנשים. העקרון המנחה להגנה היה שימוש ב[[לוח
מקלטי אנדרסון ניתנו בחינם לכל בעלי הבתים שהרוויחו פחות מ
בשל המספר הגדול שלהם וחוזקם, מקלטי אנדרסון רבים קיימים עד עצם היום הזה. מקלטים רבים הוצאו מהאדמה לאחר המלחמה והומרו לבקתות אחסון המשמשות לגננות.
שורה 75:
== מקלטים גורדי שחקים בגרמניה ==
[[
מקלטים גורדי שחקים היו מקלטים גרמניים ייחודיים ובעלי תכנון לא שגרתי. הם תוכננו להקל את הלחץ שהרשויות בגרמניה חשו בשל המספרים הגואים של האנשים שנזקקו למקלט בעת התקפות אוויריות.
בניגוד למקלטים אחרים מבנים אלה אכן נחשבו ממוגנים לחלוטין מפני פצצות. יתרונם היה גם שנבנו כלפי מעלה ובכך חסכו עלויות חפירה. חלק מהמבנים שימשו גם כ[[מגדל הגנה אווירית|מגדלי הגנה אווירית]]. בערי בנות הברית לא היו מקלטים דומים למקלטים אלה.
שורה 94:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www1.idf.il/oref/site/includes/down_load.asp?file=33829.pdf הנחיות לאחזקת מקלטים], באתר [[פיקוד העורף]]
* {{ynet|רועי מנדל|תחקיר ynet: המקלטים הציבוריים במצב מחפיר|3374608|12 במרץ 2007|}}
|