מוריה (עיתון) – הבדלי גרסאות

[[תמונהקובץ:Moria_Newpaper_2.JPG‏|שמאל|ממוזער|250px|תמונת גיליון ממרץ [[1914]] המוצגת בחזית [[בית העתונאיםסוקולוב|בית העיתונאים בתל אביב]] יחד עם תמונתם של שאר היומונים שראו אור בארץ]]

[[תמונהקובץ:Moria_Newspaper_Jerusalem_1910.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגיליון הראשון, ממרץמרץ [[1910]]]]

'''מוריה''', היה [[עיתון|יומון]] [[עברית|עברי]] שהופיע ב[[ארץ ישראל]] בין השניםבשנים [[1910]] - –[[1915]].

את העיתון יסדייסד ב[[ירושלים]] המדפיס רבי יהודה אהרן וייס, לאחר דעיכתו של "[[החבצלת]]" שהיה לפני כן העתוןהעיתון המוביל של היישוב העברי הדתי בירושלים. האישור להוציא לאור את "מוריה", שהיה גם שמו של [[בית- דפוס|בית הדפוס]] בושבו נדפס העיתון (בבעלותו של וייס ושותפו רבי משה שמואל שיינבוים), ניתן על ידי השלטונות הטורקייםה[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|עות'מאניים]] לאחר מתן התחייבות לשמור על החוק העות'מאני.

במשך כל שנות הופעתו של העתוןהעיתון שימש [[יצחק יעקב ילין]] כעורכו הראשי ואף כתב חלק ניכר ממאמריו. ביחד עם וייס, שם ילין לעתון כמטרה לתקן את ה-"ישוב[[היישוב הישן"]] ודרכו הציבורית. כבר בגיליון הראשון מוסברת כוונת המייסדים לפנות ליהדותל[[יהדות חרדית|יהדות החרדית]] באופן המבטא [[חופש ביטוי]] ואובייקטיביות.

תחילה הופיע מוריה כשבועון, אך בהמשך הפך לעתוןלעיתון יומי בתוספת מהדורה שבועית מורחבת עבור קוראים בחו"ל. בכך היה לאחד מעשרת העתוניםהעיתונים היומיים הראשונים שראו אור בירושלים.

העתוןהעיתון נסגר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה על ידי הממשל העות'מאני ב-[[1915]], בעיצומה של [[מלחמת העולם הראשונה]], לאחר שילין לא קיים את הצו שאסר לעסוק בעניינים מדיניים.