תעלת פנמה – הבדלי גרסאות

אחת הבעיות הגדולות בתעלה היא הירידה הממוצעת בכמות המים באגם גאטון, כש[[בירוא יערות|בירוא היער]] הוא אחת הסיבות העיקריות לכך. 52 מיליון גלון של מים מתוקים יורדים לאוקיינוס כל פעם שספינה עוברת בתעלה. למרות שכמות ה[[גשם|גשמים]] היורדת מספיקה כדי לחדש את מלאי המים לשנה, האופי העונתי של הגשמים מצריך לאחסן את המים מעונת גשמים אחת לשנייה. אף על פי שאגם גאטון יכול להכיל כמות מסוימת מהמים הללו, [[יער גשם טרופי|יערות הגשם]] בסביבת התעלה שימשו באופן מסורתי כמאחסני מים בכך שהניחו להם לחלחל לאט דרך הקרקע ולזרום באופן קבוע לאגם. עם הקיטוןהירידה בצמחייהבכמות הצמחייה, הגשמים היורדים זורמים במהירות על הקרקעותהקרקע החשופותהחשופה וישירות לאגם, ממנו מים יוצאים לאוקיינוס. והתוצאההתוצאה היא גרעון במים בהם ניתן להשתמש במהלך התקופה היבשה. תוצאה נוספת של בירוא היער היא אדמת סחף שיורדת בקלות מהמדרונות אל תוך אגם גאטון, וכך מקטינה עוד יותר את הקיבולת שלו.