שירכוה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q379886
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{עריכה}}
'''שרכוה אסד אל-דין איוב בן שאד'י''', "ארי ההרים,", היה דודו של המצביא והשליט המסלמיה[[אסלאם|מוסלמי]] הידוע [[צלאח א-דין|צלאח אל-דין]]. שרכוה, איש כורדי המתואר במגוון המקורות כגוץ שמן, היה מדינאי ומצביא חשוב והכובש-בפועל של מצרים, אשר הביא עמו את אחיינו, צלאח אל-דין, אשר עלה לגדולה רק לאחר מות שרכוה דודו בשנת [[1169]].
 
שרכוה ואחיו נג'ם אל-דין איוב היו בניו של שאד'י, יורש העצר של [[השושלת השדאדית]] ששלטה בפאתי [[ארמניה]]. לאחר מאבקים מרים באימפריה הביזנטית והשתלטות מצד ה[[סלטאנות הסלג'וקית]], נפלה השושלת השדאדית בשנת 1174 ומשפחת איוב עברה ממנה, לבסוף לעיר תכרית, מקום לידתו של צלאח אל-דין. נג'ם אל-דין מונה למושל העיר, אך הוא ומשפחתו גורשו ממנה כאשר שרכוה הרג נוצרי בעיר בשנת 1138. מקובל כי בערב גירושם מהעיר נולד צלאח אל-דין. אז עברה משפחת איוב לשטח ההשפעה של ה[[סלטאן זנגי]] ששלט ב[[מוצול]]. שני האחים שירתו בצבאו וסייעו בידו להכפיף את כל ארצות [[דמשק]] (מרחבי סוריה, לבנון, ישראל וירדן של היום) לשלטונו.
 
אחר כך שירתו את בנו של זנגי, השליט [[נור א-דין|נור אל-דין]]. תחת שלטונו שימש שרכוה כמושל מוצול (אחיו משל [[בבעלבך]]). לימים, שניהם ניהלו את המשא ומתן מול שליטי דמשק שאפשר את כניעת העיר בידי נור אל-דין והפיכתה לבירתו, שם מילאו בני משפחת איוב, לרבות בניו הרבים של נג'ם אל-דין ובהם צלאח אל-דין, במגוון תפקידים פוליטיים ומנהליים וכן בחצר השליט. צלאח אל-דין היה מנהל המשטרה (צאחב אל-שרטה) ואילו שרכוה היה שר הצבא.