פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים, לפני 5 שנים
מ
במסמכים שנחשפו בבריטניה לראשונה רק בשנת [[2004]], נתגלה דו"ח מקורי מזמן האירוע של הבריגדיר [[ברנרד פרגוסון]], העוזר המיוחד למפקד המשטרה שיזם את הקמת הצוותים המיוחדים, שבו הצהיר פרגוסון כי הנער נהרג בעת חקירתו בידי פאראן וכי הוא, פרגוסון, מסר על כך לקולונל גריי, מפקד משטרת המנדט. מסמך אחר בחתימתו של גריי אישר זאת, אך על פיו לא נקט גריי בכל פעולה נגד פאראן, משום שבידי הנער נמצאה רשימה ובה 45 שמות, וגריי החליט לחקור את האנשים שברשימה כדי לשבור את ה[[לח"י]] בירושלים. גריי האמין כי מעצרו של פאראן ישבש את המאמץ לחשוף את אנשי הלח"י, והחליט לעכב את החקירה נגדו. כעבור זמן לא רב, כשגריי יצא לחופשה ב[[אנגליה]], התחדשה החקירה נגד פאראן. כאשר נודע לו כי עומדים להעמידו לדין באשמת [[רצח]], הוא גנב כלי רכב ונמלט ל[[סוריה]]. הבריטים שכנעו את פאראן לשוב לארץ והוא שב כעבור שבוע, מלווה בקצין ממשטרת המנדט. בשובו הושם במעצר ב[[מחנה אלנבי (ירושלים)|מחנה אלנבי]] בירושלים, ממנו נמלט ל[[עבר הירדן]]. הוא שב וחזר לארץ ישראל מרצונו, כאשר נודע לו כי אנשי לח"י עומדים לפעול נגד חבריו. פאראן הועמד לדין ב-[[1 באוקטובר]] 1947 בפני בית דין צבאי בריטי בירושלים, אך זוכה מחוסר הוכחות, מאחר שגופתו של רובוביץ' לא נמצאה ומאחר שחבריו של פאראן סירבו להעיד נגדו. לאחר הזיכוי הוברח פאראן מן הארץ: הוא נלקח הישר מאולם בית המשפט ל[[שדה התעופה לוד]], משם הוטס ל[[מצרים]] וממנה הפליג בספינה של [[הצי הבריטי]] לבריטניה.
 
פרשת הרצח והמשפט עוררו סערה ב[[היישוב|יישוב]]. אנשי הלח"י לא ויתרו על עריכת חשבון עם פאראן גם לאחר שעזב את הארץ. ב-[[4 במאי]] [[1948]] הכין איש הלח"י [[יעקב חרותי]] [[חבילת נפץ]], בהטמינו מטען נפץ בספר מחזותיו של [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]], ושלח את החבילה מסניף [[דואר]] ב[[לונדון]] למענו של פאראן. אחיו של רוי פאראן, רקס פאראן, שהיה בן 24, פתח את החבילה (שהייתה ממוענת ל'''ר. פאראן''') ונהרג מההתפוצצות.
 
===חייו האזרחיים===