פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 4 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
חלק מהתיקונים מיותרים חלק (תארוך) שגויים
בניצול ה[[טופוגרפיה]] דומה מבצר עתלית מבחינה רעיונית ל[[טירת דורבן|טירות דורבן]], אך מיקומו ותכנונו יוצאי הדופן מציבים אותו בקטגוריה בפני עצמו כמבצר אי. עתלית איננו המבצר הצלבני הגדול ביותר, ומעט מאד נותר מביצוריו. עם זאת, ייחודו, המאסיביות וחוזקם של ביצורי הצד המזרחי (יבשתי) הופכים את עתלית לאחד המבצרים הצלבניים המעניינים ביותר. פרופסור [[יהושע פראוור]] מציין בספרו כי מבצר עתלית הוא דוגמה ליכולתם ולכישרונם של הצלבנים בפתרון בעיות באדריכלות צבאית: "גלעד למיומנות, ידע וכשרון המצאה שאין רבים כדוגמתו"{{הערה|יהושע פראוור, הצלבנים דיוקנה של חברה קולוניאלית, מוסד ביאליק ירושלים 1985 עמוד 385}}.
 
המבצר הוקם במהלך שנת [[1218]] על ידי [[המסדר הטבטוני|אבירי המסדר הטבטוני]] ו[[מסדר אבירי היכל שלמה|האבירים הטמפלרים]] ביוזמת מלך ממלכת ירושלים [[ז'אן דה בריין]] ובליל ה-[[14 באוגוסט]] [[1291]], לאחר נפילת העיר [[עכו]] בידי הצבא הממלוכי, ננטש המבצר והמוסלמים מוטטו את מגדלי המבצר ושעריו. סדרת רעידות אדמה ושיני הזמן הרסו חלקים נוספים מהמבנים. הרס נוסף נגרם משימוש משני באבני עתלית במפעלי בנייה [[עות'מאנים]] בעכו ובחיפהוחיפה. תהליך פירוק אבני המבצר לצורכי בנייה נמשך עד לסופה של [[המאה ה-19]]. המבצר עצמו נבנה במספר שלבים, וסביר להניח כי בהתחלה תפס שטח המבצר לא יותר משליש לשון היבשה והתל שעליה. אולם, השינויים בשטח ממלכת ירושלים לאחר [[קרב הירביה]] ולאחר מכן כיבושיו של הצבא ה[[ממלוכים|ממלוכי]] הצריכו את הגדלת המקום לאוכלוסייה שנדחקה ונזקקה לביטחון.
 
==היישוב במקום טרם תקופת הצלבנים==
===ממצאים פרה-היסטוריים===
הממצא הארכאולוגי הקדום ביותר באזור עתלית נמצא באתר המכונה "[[הכפר הנאוליתי בעתלית-ים]]". מדובר בשרידי יישוב מ[[תקופה נאוליתית בארץ ישראל|התקופה הנאוליתית]]. [[תיארוך פחמן-14|תארוךתיארוך פחמן]] שנערך לשרידים שהתגלו במקום העלה כי מדובר ביישוב שהתקיים בסוף האלף השישי לפנה"ס. יישוב זה נמצא כיום מתחת לפני הים (כשלוש מאות מטרים מהחוף) והוא אינו קשור במישרין לשרידים שנתגלו בקרבת המבצר הצלבני. סיבות שקיעתו של הכפר אינן ידועות בוודאות, ייתכן שנחרב בגלי [[צונאמי]] בעקבות התפרצות געשית באיטליה, או ששקע בהדרגה עקב עליית מפלס הים, שנבעה משינויי אקלים{{הערה|{{הארץ|עופרי אילני|צונאמי או קרחונים שנמסו: מדוע שקעה עתלית?|1.1328696|3 ביוני 2008|}}}}.
[[קובץ:Athlit fortress 6.JPG|שמאל|ממוזער|250px|המבצר הצלבני]]
 
===העת העתיקה===
האזור שבו ניצבות כיום חורבותיו של המבצר הצלבני בעתלית היה מיושב זמן רב לפני הגעתם של הצלבנים אל ארץ הקודש. עובדת היותו ממוקם במרכז מישור החוף של ארץ ישראל, יחד עם הנמל הטבעי שיוצר חצי האי שעליועליו נבנה מאוחר יותר המבצר, קסמו לתושביה של הארץ עוד בימי קדם, ואלה הקימו במקום יישוב שהתקיים על פני תקופה ארוכה.
 
שרידי עיקרו של היישוב הקדום בקרבת המבצר נמצאו בנמל הטבעי שמצפון לחצי האי. בין השנים [[1935]]-[[1930]], נערכו במקום חפירות במימון [[מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי]] ובראשותו של הארכאולוג הבריטי ס.נ. ג'ונס. בחפירות נתגלו שרידיו של יישוב שהתקיים במקום למן [[תקופת הברונזה]] התיכונה ועד לתום [[התקופה ההלניסטית]]. בחלקו הצפוני של חצי האי, מתחת לפני הים, נמצאו שרידי יישוב מ[[תקופת הברזל]]. שרידים אלו מזוהים כיום כמושבה [[פיניקים|פיניקית]] אשר הוקמה במקום ככל הנראה בסביבות המאה ה-8 לפנה"ס. זהו היישוב הפיניקי היחיד שבובו לא נבנו מבנים מאוחרים על היסודות הפיניקיים, והוא מאפשר לחוקרים יכולת ניתוח שלא נודעה בעבר על צורת החיים של הפיניקים.
 
בשנות השישים של [[המאה ה-20]] ערכה האגודה למחקר ארכאולוגי תת-ימי בישראל חקירה ומיפוי של האתר., החפירות נמשכו גם בשנות השבעים, הפעם על ידי "המרכז ללימודי ים" של אוניברסיטת חיפה בראשותם של פרופסור [[אבנר רבן]] וד"ר [[אלישע לינדר]]. בחפירות נמצאו שרידיהם של שובר גלים בנוי אבני גזית באורך של כמאה ושלושים מטרים, וכן מספר מזחים ורציפי עגינה לספינות, גם הם בנויים גזית, אשר הארוך שבהם מגיע לאורך של מאה מטרים. סמוך לנמל נתגלו שרידיהם של שלושה מגדלים. במקום נמצאו מספר עוגני אבן מ"הטיפוס הפיניקי". ניתוח כלל הממצאים העלה כי מדובר ביישוב מתקופת הברזל, אשר נוסד לכל המאוחר בתקופת שלטון הפרסים בארץ ישראל (המאה ה-6 לפנה"ס).
 
בשנת [[2002]] נערכו במקום חפירות תת-ימיות של המכון ללימודי ים ע"ש רקאנטי שבאוניברסיטת חיפה במסגרת עבודת מחקר על אופן בנייתם של הנמלים הפיניקים. במסגרת חפירות אלו נתגלו בין אבני המזח הקדום כפיסי עץ, ככל הנראה מיובאים, שגילם תוארך לסוף המאה ה-9 או תחילת המאה ה-8 לפנה"ס. המושבה הפיניקית בעתלית הוקמה ככל הנראה למטרות סחר מול [[ממלכת ישראל]].