קונצנזוס – הבדלי גרסאות

תפיסות [[מרקסיזם|מרקסיסטיות]], לעומת זאת, גרסו כי קונצנזוס מתקיים ברמה ה[[מעמד]]ית, כמכנה משותף רחב של הסכמות בין בני מעמד, וכי תהליך של עימות בין־מעמדי יחשוף את קיומו של "רצון הכל"{{הערה|1= על מגוון ניתוחים תאורטיים של קונצנזוס ויישומם למציאות בישראל, ראו: גד ברזילי, '''דמוקרטיה במלחמות: מחלוקת וקונסנזוס בישראל''', ת"א: ספריית פועלים, 1992.}} במובן שקבע [[ז'ן ז'ק רוסו|רוסו]] ויבטל מתוך כך את הפער שבין רצונות כל הפרטים (volonté de tous) והרצון הכללי (volonté générale) או הקונצנזוס.

בעלי תפישות [[אנרכיזם|אנרכיסטיות]] שונים ניסו לעקוף קושי זה באמצעות הצעה לכונן [[קבלת החלטות בקונצנזוס|מנגנוני קבלת החלטות קונצנזוסיאליים]] המבוססים על סבבי דיון פורמליים מונחים, שבהם פועלים מפשרים ומסייעים כדי לעזור לקבוצה להגיע להחלטה משותפת, הנתפשת כ"דעה הקולקטיבית" של הקבוצה או כקונצנזוס.{{הערה|1=Dana Williams, [http://danawilliams2.tripod.com/authority.html Max Weber: Traditional, Legal-Rational, and Charismatic Authority]}}

במישור הפוליטי וב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות]] המערביות נתפש הקונצנזוס, כפי שהגדיר זאת קאוואנה, כהסכמה על שורה של יעדי מדיניות פוליטית או אופני התנהגות פוליטית וחברתית מסוימים.{{הערה|1=Dennis A. Kavanagh, '''Thatcherism and British Politics: The End of Consensus?''', Oxford UPUniversity Press, 1987.}} ההסכמה עליהם מושגת בפועל כתוצר של פעולות של [[שדלנות|שדולות]] וגופים בעלי עניין אחרים המקורבים לבעלי הכוח, ומוצגת בדרך כלל כשורה של יעדים, לעתים סותרים, כאשר אופן מימושם מוצג כעניין טכני בלבד, כך שבעלי הכוח הפוליטי אינם נדרשים להסכמה קונצנזוסיאלית או בהצבעה עליהם. כך, לדוגמה, טענה ש"יש למנוע מעשי [[מרמה]]" עשויה להתקבל כקונצנזוס אך הטענה כי "יש להרשות למשטרה לחפש בבתיהם של אנשים גם כנגד רצונם", העשויה להיות אחד האמצעים למניעת מעשי מרמה, עשויה להיות מוסכמת פחות.