קונצנזוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
שורה 19:
 
==בשיח התלמודי==
ב[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] ה[[תלמוד]]י, שעיקרו הצגת [[מחלוקת|מחלוקות]] וליבונן, קיומו של קונצנזוס מוצג ב[[ביטוי]] ה[[ארמית|ארמי]] "כולי עלמא לא פליגי" - כל העולם אינו חולק. הביטוי משמש גם כאשר יש מחלוקת בעניין אלא שהתלמוד מביע את דעתו שהדעה החולקת היא מחוץ לקונצנזוס. ביטוי זה משמש לעתים למטרה זו גם ב[[עברית]] בת ימינו. כך, למשל, נאמר בפסק דין של בג"ץ {{הערה|1=בג"ץ 387/76 [[יהושע בן ציון]] נגדנ' שר המשטרה וועדת השחרורים, ניתן ביום ב-28.11. בנובמבר 1976}} "כולי עלמא לא פליגי שהעותר סובל ממחלה קשה".
 
במקרים מסוימים, קונצנזוס רחב יתר על המידה, המתבטא בהסכמה [[פה אחד]], אינו מתקבל בעין יפה. במקרה שבו [[סנהדרין קטנה]], בת 23 דיינים, העוסקת ב[[דיני נפשות]], מצאה פה אחד את העומד לדין לפניה אשם, פוטרים אותו מעונש, כדברי [[רב כהנא (השני)|רב כהנא]]: {{ציטוטון|סנהדרי שראו כולן לחובה פוטרין אותו. מאי טעמא? כיון דגמירי הלנת דין למעבד ליה זכותא, והני תו לא חזו ליה|[[מסכת סנהדרין]], יז, א}}. בעברית: מה הטעם? כיוון שלמדנו שיש להמתין לילה אחד עד לפסק הדין, כדי לחפש צד זכות לנאשם, אך אלה, שכולם בדעה אחת, כבר לא יראו לו צד זכות.