איגרות חוב ממשלתיות בישראל – הבדלי גרסאות

לקרנות הפנסיה קיימות איגרות החוב מירון (אינה מונפקת עוד) וערד, (אשר החליפה אותה) בעלי ריבית קבועה ו[[הצמדה למדד]], אותן יכולות לקנות קופות גמל וקרנות פנסיה למטרות קצבה בלבד{{הערה|[http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/GovDebt/GovDebtTopNav/GDLocalDebt/NonNegotiable/GovermentalBonds.htm מאפייני איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות] באתר [[היחידה לניהול החוב הממשלתי]] ב[[משרד האוצר]]}}. איגרות חוב אלה נוטות לתת תשואה גבוהה יותר (בהתאם לסיכון) מאשר התשואה בשוק, וככאלה מהוות סבסוד של פנסיות החוסכים על חשבון הציבור משלם המיסים שטרם פרש לגמלאות. (מתוך תקווה שלעולם יהיו ההכנסות ממסים גבוהות דיין כדי לעמוד בהתחייבויות אלה) קיימת ביקורת על סבסוד פנסיה זה, כיוון שמידת הסבסוד הממשלתי של כל קרן פנסיה נמצאת ביחס ישר להפקדות בעל הקרן. כלומר, אדם אשר מרוויח פי 2 יותר, יקבל מהמדינה פי 2 מאדם המרוויח מחצית מהכנסתו. מעשית, אי שיוויון זה עמוק במיוחד, ולמעשה העשירון העליון במדינת ישראל זוכה לסבסוד ממשלתי גבוה מהסבסוד הממשלתי של 5 העשירונים התחתונים יחדיו{{הערה|אסא ששון, [http://www.themarker.com/markets/1.2385814 נפלה הצעת החוק להקמת קרן פנסיה ממלכתית], [[דה מרקר]], 23 ביולי, 2014}}.