ח'אן יונס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 47:
מסיומה של [[מלחמת העצמאות]] הייתה העיר תחת שליטה מצרית עד שנת [[1956]]. אוכלוסייתה של העיר גדלה, בעיקר בשל זרימת אלפי פליטים אל שטחה לאחר המלחמה. המצרים הקימו מחנה פליטים ממערב ליישוב והושיבו את רוב הפליטים שם. בשנת 1955 מנתה אוכלוסיית העיר יותר מ-12,000 נפש. במהלך [[שנות ה-50]] שימשה תחנת המשטרה בכניסה המזרחית לעיר כבסיס של גדוד [[פדאיון]]. בשנת 1955 פוצצה התחנה על ידי [[צה"ל]] כחלק מ[[פעולת תגמול|פעולות התגמול]] של מדינת ישראל נגד המפגעים ושולחיהם.
ב-[[2 בנובמבר]] [[1956]] נכבשה ח'אן יונס במהלך [[מבצע קדש]] על ידי [[מדינת ישראל]]. ישראל פעלה להסדרת החיים בעיר תחת שלטונה ובתחילת דצמבר 1956 מינתה מועצת עיריה מתושבי העיר, בראשות עבד א-רחמן אל פרא, שכיהן בראש עיר במשך 21 שנה החל מ-1935{{הערה|{{דבר||הופעלה מועצת עירית חן-יונס|1956/12/04|00434}}}}. העיר הוחזרה במהרה לידי המצרים ונשארה בשליטתם עד לשנת [[1967]]. במהלך [[מלחמת ששת הימים]] נכבשה בשנית העיר, לאחר קרבות שריון וצלפים, על ידי ישראל והושלט בה משטר צבאי. בשנת [[1993]] עברה העיר, יחד עם כל רצועת עזה, לידי [[הרשות הפלסטינית]].
בסוף שנות ה-90 הוקם בעיר "בית החולים האירופי" במימון [[האיחוד האירופי]].
שורה 53:
ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]] שימשה העיר כבסיס של ארגוני הטרור לירי רקטות [[קסאם]] ו[[מרגמה|פצצות מרגמה]] על יישובי [[גוש קטיף]] ו[[ציר כיסופים]]. הבתים של פאתי ח'אן יונס, צופים על ציר כיסופים ועל [[כפר דרום]], נותנים לצלפים הפלסטינים יתרון טקטי ועמדה מצוינת לביצוע פיגועי ירי כנגד אזרחים וחיילים ישראליים. ה[[מתנחלים]] ביקשו מ[[צה"ל]] להרוס בתים אלה מטעמי ביטחון, אך צה"ל נמנע מכך עקב צו של [[בג"ץ]]. בעקבות הרצח של [[טלי חטואל]] וארבע בנותיה והירי על האזכרה לכבודה, אישר בג"ץ לצה"ל להרוס בתים אלה. בתגובה לירי המרגמות צה"ל ביצע מספר פעולות ותקיפות בח'אן יונס.
ב-[[8 ביולי]] [[2014]], בעת מבצע [[צוק איתן]], הפציץ צה"ל את ביתו של פעיל [[חמאס]], לאחר שהוזהר. בהפצצה נהרגו שבעה בני משפחה כווארע.
==לקריאה נוספת==
| |||