אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה – הבדלי גרסאות

האנטגוניזם שנבע מחילוקי דעות אלה קיבל פומבי לראשונה במהלך [[מלחמת צרפת פרוסיה]], כאשר הצאר תמך בקבינט ב[[ברלין]], בעוד שיורשו לא הסתיר את חיבתו ל[[צרפת|צרפתים]].

 

 

חלק ניכר מהשקפותיו עוצבו במהלך מסעו ל[[בולגריה]], שם הוביל את האגף הימני של כוח הפלישה. הבולגרים הוצגו ב[[סנקט פטרבורג]] וב[[מוסקבה]] כקדושים מעונים, ודי היה בנסיון אישי קצר כדי לעמוד על המצב לאמיתו. כמו רבים מהגנרלים שלצידו, אלכסנדר לא חש חיבה רבה ל"אחיו הקטנים", והבין כי הטורקים רחוקים מהדימוי החשוך שהוצמד להם. על אף זאת, אלכסנדר הצניע את דעתו ולא נתן לה פומבי. היות שלא נועצו בו בעניינים מדיניים, הוא הגביל את עצמו לביצוע המשימות הצבאיות וביצע אותם באופן מדוקדק. אחרי טעויות ואכזבות רבות, צבאו הגיע ל[[קונסטנטינופול]] ו[[חוזה סאן סטפנו]] נחתם. על אף הציפייה כי הגרמנים יעזרו לרוסיה לעצב את מזרח אירופה כרצונה, [[ביסמרק]] נהג אחרת וכרת ברית עם [[אוסטריה]] כנגד האינטרסים הרוסים. מהלך זה חיזק את הדעות של אלכסנדר שבאו לידי ביטוי במלחמת צרפת-פרוסיה.