המבנה של מהפכות מדעיות – הבדלי גרסאות

לדעת קון, החינוך ה[[מדע]]י מנחיל לתלמידיו ידע שהקהילה המדעית צברה עד כה - '''[[פרדיגמה]]''' - עובדה שיוצרת מחויבות עמוקה להשקפת עולם מסוימת ולעבודה מדעית במסגרת השקפה זו. המחויבות מגדירה עבור המדען את הבעיות הזמינות למחקר ואת טיב הפתרונות הקבילים, ולכן היא מרכיב יסודי של המדע. קון מתאר בספרו את התהליך של שבירתקריסת פרדיגמות ואת התנאים לקיומו. הוא מראה כיצד מתרחשות "מהפכות מדעיות" ומהי השפעתן על התפתחות המדע. קון הוא הפילוסוף הראשון שמתאר את המדע כפעילות קהילתית ולא כהתקדמות של יחידים, כפי שטענו פילוסופים של המדע לפניו. לטענתו של קון, המבנה הקהילתי של המדע מסביר את תהליכי השכנוע בפרדיגמה ואת הדבקות בה, כמו גם חלק מן התהליכים שמאפיינים מהפכות מדעיות.

קבלתה של פרדיגמה בתחום מדעי מאפשרת לייעל את עבודת המחקר באותו התחום. בתקופה זו נושא המחקר אופי של [[מדע תקני]], שהוא מדע המתנהל לאורה של פרדיגמה ובו, לפי קון, המדענים עוסקים ב"פתרון חידות" (חידה היא בעיה שיש לה פתרון ודאי וכן אוסף כללים המגבילים את הפתרונות האפשריים ואת הדרך להגיע לפתרונות אלו). היבט זה אפשרימתאפשר משוםמאחר שהפרדיגמה מכוונתמכווינה את תהליכי איסוף העובדות וניסוח התאוריות ומעודדת מדענים לקחת על עצמם עבודות מדויקות, אזוטריות ותובעניות יותר. המחקרים בתחום זה אינם נדרשים שוב לבנות את גוף הידע מן המסד, אלא יכולים להתבסס על מונחים ועקרונות מוסכמים. עיקר העבודה של המדענים מבוצעת בשלב המדע התקני. בכךהמצג של התקדמות המדע כתהליך לינארי של צבירת ידע, נמצא לפי קון רק בתוך המצב של מדע תקני שבו נצבר עוד ועוד ידע סביב גישה מארגנת אחת. בתהליך זה, משנים המחקרים את האוריינטציה שלהם, והם פונים יותר ויותר אל עמיתים אנשי מקצוע ופחות אל ה[[קהל]] הרחב. למרות שמקובל לחבר את קון עם המושג "מהפכה", קון טוען שהמדע התקני הוא השלב המרכזי בהתפתחות המדע ובהיעדר מדע תקני לא יכול לפרוץ משבר.