מנדל לפין – הבדלי גרסאות

ב-[[1808]] עבר למרכזי ההשכלה שב[[גליציה]], שם איבד חלק גדול מרכושו, וגם החל סובל מלקות ראייה שהגיעה עד [[עיוורון]]. בגליציה התיידד עם אנשי הדור הבא של תנועת ההשכלה, ובהם [[שלמה יהודה רפפורט]] (שי"ר), ר' [[נחמן קרוכמל]] (רנ"ק) ו[[יוסף פרל]], והשפיע על דרכם ועל יצירתם. הוא החל לחבר תרגום של כמה מספרי ה[[מקרא]] ל[[יידיש]] עם ביאור עברי, ממנו נדפסו רק תרגומיו ל[[משלי]] ול[[קהלת]].

 

 

עד לפטירתו עבד על יצירה שעסק בה מאז ימיו בברלין, והיא תרגום חדש לספר "[[מורה נבוכים]]" של ה[[רמב"ם]] ב[[לשון חז"ל]]. רמ"ל לא ידע [[ערבית]], ולכן הכין את התרגום (או למעשה, העיבוד) על פי התרגום הימי-ביניימי של [[שמואל אבן תיבון]]. רמ"ל הספיק להכין לדפוס רק את שני החלקים הראשונים, וגם אותם לא הצליח להגיה כראוי מחמת עיוורונו. בסופו של דבר נדפס רק התרגום לחלק הראשון של המורה, על ידי תלמידו וידידו של רמ"ל, [[מרדכי סוחוסטאוור]], בז'ולקווה, לאחר מותו של רמ"ל (שנת הדפוס אינה מופיעה והיא כנראה [[1831]]). לתרגום צורף גם מבוא של לפין למורה בשם "אלון מורה". שני החלקים האחרים נותרו בכתב יד. רמ"ל עצמו הלך לעולמו ב-[[9 ביולי]] [[1826]] ב[[טארנופול]] (במחקר מוזכרים כמה תאריכים אחרים כתאריך מותו).