תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
←תגובות ביישוב על השואה: הרחבה |
||
שורה 26:
==תגובות ביישוב על השואה==
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - A rally in Tel Aviv honoring Holocaust victims.jpg|ממוזער|250px|הפגנה בתל אביב, 2 בדצמבר 1942.]]
ימים ספורים לאחר קבלת הידיעות הראשונות (כבר ב-27 בנובמבר 1942) פרסם [[נתן אלתרמן]] במדורו "[[הטור השביעי|רגעים]]" בעיתון [[הארץ]], את שירו עז המבע "[[מכל העמים]]",{{הערה|[http://www.vbm-torah.org/vtc/0020883.html "מכל העמים" - הטקסט המלא] באתר בית המדרש הווירטואלי.}}, המפנים את גודל הזוועה ללא אשליות ומטיח כתב-אשמה חריף כלפי העולם החופשי המאפשר את ההשמדה. בהמשך יחבר אלתרמן במסגרת "[[הטור השביעי]]" שירים נוספים בנושא ("[[מכתבו של מנחם מנדל]]", "[[הלשון השוודית]]" ועוד). בסוף השיר בטוח אלתרמן שהאל ינקום - לא רק ברוצחים אלא גם בשותקים, בעמי העולם שעמדו מנגד ("אתה [אלוהים] תבקשנו [את הדם השפוך] מידי הרוצחים/ ומידי השותקים גם יחד"). [[מרדכי נאור]] מעלה את השאלה האם בין "השותקים" של אלתרמן מצויים לא רק אומות העולם אלא גם היישוב היהודי בארץ ישראל, שהשיר בא לעורר{{הערה|1=[[מרדכי נאור]], [http://www.naormor.co.il/page.asp?id=45#_edn1 המשורר והשואה: עיון בשירי שואה וגבורה ב"רגעים" וב"הטור השביעי" לנתן אלתרמן]}}.
בהגיע האישור הודאי הכריזה הנהגת היישוב על שלושה ימי אבל מ-[[30 בנובמבר]] עד [[2 בדצמבר]] 1942. נערכו הפגנות ועצרות עם ברחבי הארץ, בוטלו כל הצגות הקולנוע ברחבי הארץ והעיתונים הופיעו כשעמודיהם הראשונים נתונים במסגרות שחורות.▼
▲בהגיע האישור
חרף מאמציו, במהלך השואה [[היישוב היהודי בארץ ישראל]] היה בעיקר חסר אונים. בתמציתו, סיפורו של היישוב הוא של חוסר ישע, מבוכה והלם: בסופו של דבר הצילו אלפי [[יהודים]], שהיו אחוז זעום בלבד ממיליוני היהודים שנשארו ב[[אירופה]] הכבושה. רק חלק קטן מבין [[ניצולי השואה|הניצולים]] ניצלו בזכות מאמצי ההצלה של הממסד ו[[התנועה הציונית]]. ניתן לומר, כי הנתק הנפשי בין הממסד הציוני באותה תקופה בארץ לבין היהודים בחו"ל היה עמוק ביותר.
| |||