גרשון אשכנזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
דף השיחה
שורה 1:
רבי '''גרשון אשכנזי''' ([[ה'שע"ה]] – [[י' באדר ב']] [[ה'תנ"ג]], מרץ [[1693]]) היה רבה של [[וינה]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]. מחבר הספרים "עבודת הגרשוני" ו"תפארת הגרשוני".
 
נולד בשנת [[ה'שע"ה]] לרבי יצחק. החל את דרכו עוד בצעירותו כ[[דיין (הלכה)|דיין]] ב[[קראקא]]. בשנת [[ה'תי"ז]] כיהן כרב ב[[פרוסטיץ]] שב[[מורביה]], בשנת [[ה'תכ"א]] ב[[ניקלשבורג]] וסביבותיה על מקום חותנו שנפטר באותה עת, לאחר מכן כיהן כרבה של וינה עד לגירוש יהודי [[יהודי אוסטריה]] בשנת [[ת"ל]], אז עבר ל[[מץ]], בה כיהןהתמנה בשנת [[תל"א]]-[[1670]] כ[[אב"ד]]., מינוי שאושר על ידי שלטונות [[צרפת]] בשנת [[תל"ב]]-[[1671]].
 
סגנון לימודו היה חריף ומפולפל, ותלמידו, הרב [[דוד אופנהיים (רב)|דוד אופנהיים]], העיד עליו כי "אלו נשתכחה ח״ו תורה מישראל היה הוא מחזירה בפלפולו" (הקדמה ל"עבודת הגרשוני"). בכל המקומות בהם שימש כרב, פעל לפתיחת ישיבות ולהעמדת תלמידים רבים. היה מראשי הלוחמים נגד ה[[שבתאות]] בתחילת דרכה והיה מהמנהיגים היהודיים הבולטים באירופה בתקופתו.
 
היה תלמידם של הב"ח (הרב [[יואל סירקיש]]), רבי [[יהושע העשיל]] מחבר הספר '''"מגיני שלמה'''" ורבי [[מנחם מנדל קרוכמל]] מ[[ניקלשבורג]], מחבר ספר "צמח צדק" (הקדמון). בנישואיו השניים היה חתנו של רבו רבי מנחם מנדל קרוכמל. נפטר ב[[י' באדר ב']] [[ה'תנ"ג]]. בפטירתו גזרו חכמי דורו, כי במשך שנה לא ינגנו ב[[כלי נגינה|כלי זמר]] בבתי היהודים, ואף לא בחתונות.
 
בנו היה הרב משה אשכנזי, מנכבדי [[ברודי]]. חתנו היה הרב אהרן הוליטשר, מחבר הספר "בית אהרן".