היריון חוץ-רחמי – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
{{מחלה|
|שם=הריוןהיריון חוץ-רחמי
|תמונה=[[קובץ:Ectopic.png|250px]]
|כתובית=הריוןהיריון חוץ-רחמי באיור רפואי מן המאה ה-17
|שם בלועזית=Ectopic pregnancy
|InfoMed=
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D011271}}
}}
'''הריוןהיריון חוץ-רחמי''' (בלועזית: '''היריון אֶקטוֹפּי'''; באנגלית-: Ectopic Pregnancy) או הריון אקטופי, מוגדר כהשרשה והתפתחות של [[הריוןהיריון]] שלא בחלל גוף ה[[רחם]]. זהו מצב פתולוגי אשר עלול להיות כרוך בתחלואה ואף בתמותה, ומהווה את הגורם העיקרי לתמותה אימהית בשליש הראשון להריוןלהיריון. ייתכן גם הריוןהיריון "הטרוטופי"- הריוןהיריון כפול, בו אחד מה[[עובר|עוברים]] מושרש בתוך חלל הרחם, והשני מושרש מחוץ לחלל הרחם. השכיחות להריוןלהיריון הטרוטופי עולה עם העלייה ב[[טיפולי פוריות]].
 
במרבית המקרים, הריוןהיריון חוץ-רחמי מתרחש ב[[חצוצרה (איבר)|חצוצרה]], ושכיחותו היא כ-2% מכלל ההריונות. גורמי הסיכון יכולים להיות שונים- פתולוגיה בחצוצרה, הריוןהיריון אקטופי קודם, [[מחלות מין]], [[דלקת של האגן]] ועוד. התלונות של נשים עם הריוןהיריון חוץ-רחמי יהיו תלונות על כאב ממוקם בצד אחד, [[אמנוריאה]], ודימום וגינלי. הבדיקות המשמשות באבחנה הן בדיקות [[גונדוטרופין כוריוני אנושי|β-hCG]] ו[[בדיקת אולטרה סאונד להיריון|אולטראסאונד]], וסיום ההריוןההיריון אפשרי על ידי ביצוע [[גרידה]], [[לפרוסקופיה]], או מתן טיפול תרופתי ([[מטוטרקסט]]).
 
== מיקום הריוןהיריון חוץ-רחמי ==
 
* חצוצרות: בכ-98% מן המקרים, ובתוכן - האמפולה של החצוצרה במרבית המקרים.
* רקמת הצלקת הניתוחית של [[ניתוח קיסרי]]
 
== גורמי סיכון להריוןלהיריון חוץ-רחמי ==
 
במרבית המקרים, מנגנון ההיווצרות של הריוןהיריון חוץ-רחמי קשור לפגיעה כלשהי בחצוצרה, המביא לכך שהעובר משתרש בה ולא עובר לרחם.
הסיבות להריוןלהיריון חוץ-רחמי יכולות להיות, בין היתר:
 
* ניתוח בחצוצרה, פתולוגיה בחצוצרה
 
== קליניקה ==
בשלב מוקדם, הריוןהיריון חוץ-רחמי אינו מלווה לרוב בתלונות כלשהן. עם התקדמות ההריוןההיריון, שכיחות התלונות הבאות:
 
* כאב חד צדדי, (לרוב ממוקם בצד אחד)
* דימום וגינלי
* בחילה, סחרחורת ותחושת עילפון
* סימפטומים של הריוןהיריון כגון בחילה, עייפות וכו'
* הפרשות דצידואליות
* טנזמוס (צורך ביציאות)
* שוק היפוולמי
 
ב[[בדיקה גופנית]] ניתן להתרשם מרגישות בבטן, לעתים ניתן למשש מסה בבטן, קיימת רגישות בהנעה של צוואר הרחם, רגישות במישוש הטפולות, התרשמות לרחם מוגדל (מאחר ורמת האסטרוגן גבוהה ומביאה לגדילת שריר הרחם על אף שההריוןשההיריון אינו בתוכו), שינויי לחץ דם במעבר משכיבה לעמידה, ולעתים חום ותסמינים נוספים.
 
== אבחנה ==
 
* בדיקת β-hCG היא בדיקה עיקרית לזיהוי הריוןהיריון, והיא חיובית 10 ימים לאחר ההפריה. בהריוןבהיריון תקין, זמן ההכפלה של בדיקת β-hCG הוא כל 48-72 שעות, בהריוןבהיריון חוץ-רחמי תהיה עלייה לא מספקת, או ירידה. במידה ורמות β-hCG גבוהות מעל 3000 ולא ניתן לראות שק הריוןהיריון באולטראסאונד, יש חשד משמעותי להריוןלהיריון חוץ-רחמי. ניתן להגדיר לצורך כך את קו הגבול, או ה-Discriminatory zone. קו זה הוא ערכי ההורמון β-hCG, שמעליהם מקובל לזהות סימני הריוןהיריון תוך רחמי באמצעות אולטראסאונד. במרבית המרכזים הרפואיים קו גבול זה הוא ערך β-hCG של 2000-2500 בביצוע אולטראסאונד וגינלי (יוצא מן הכלל בהקשר זה הוא מקרה של הריוןהיריון מרובה עוברים בשלב מוקדם, במקרה בו רמת ה-β-hCG גבוהה ועדיין לא ניתן לזהות סימני הריוןהיריון ברחם).
 
* [[פרוגסטרון]]: בהריוןבהיריון תקין ברחם, רמות הפרוגסטרון הן מעל 25 ננוגרם למ"ל. רמות הנמוכות מ-5 יכולות להעיד על הריוןהיריון שאינו בר-חיות או הריוןהיריון חוץ-רחמי.
* אולטראסאונד: באולטראסאונד וגינלי ניתן להתרשם האם קיים הריוןהיריון בתוך הרחם, מהו עובי הרירית, זרימות ועוד. במידהאם וקייםקיים הריוןהיריון חוץ-רחמי, אולטראסאונד לא יתרום לאבחנה בדרגת ודאות מספקת.
* לפרוסקופיה אבחנתית - משמשת לאבחון, מיקום וגם הוצאת ההריוןההיריון האקטופי.
 
== טיפול בהריוןבהיריון חוץ-רחמי ==
 
הטיפול נחלק לטיפול כירורגי, טיפול תרופתי או טיפול שמרני (מעקב בלבד). במצבים בהם האישה אינה יציבה המודינמית, יש לייצבה ולטפל באופן כירורגי. במידה והיא יציבה, יש לשקול מעקב, טיפול תרופתי או כירורגי בהתאם למיקום ההריוןההיריון, גודלו ופרמטרים נוספים.
 
* טיפול שמרני: חלק מההריונות החוץ-רחמיים יתמוססו מעצמם ולא יהיה צורך בטיפול. לצורך טיפול שמרני יש להוכיח סימנים לכך שההריוןשההיריון נספג, כגון ירידה הדרגתית ברמות [[גונדוטרופין כוריוני אנושי|β-hCG]]. מעקב רלוונטי לאישה יציבה המודינמית, ללא דימום, כאבי בטן או קליניקה חריפה אחרת, כאשר רמות ה-β-hCG ההתחלתיות קטנות מ-10,000 ויורדות (יש צורך במעקב אחריהן) וכאשר המסה ההריונית קטנה מ-3 ס"מ ללא דופק עוברי. על האישה חל איסור לקיים יחסי מין כדי לא להחמיר את מצבה.
 
* טיפול תרופתי: התרופה העיקרית המשמשת בהפסקת הריוןהיריון חוץ-רחמי היא [[מטוטרקסט]] (MTX). תרופה זו היא אנלוג של [[חומצה פולית]], המעכבת סינתזת [[DNA]] וחלוקת תא ומביאה לסיום ההריוןההיריון. השימוש בתרופה נחשב בטוח יחסית והאינדיקציות למתן התרופה הן יציבות המודינמית, קיומם של סימפטומים קלים, הריוןהיריון אקטופי הקטן מ-4 ס"מ, ללא קרע בחצוצרה או דימום לחלל האינטרא-פריטונאלי. בישראל נהוג לתת מנה יחידה של MTX, בעבר ניתנה זריקה באופן מקומי לאזור ההשרשה, כיום הזריקה היא סיסטמית. תופעות הלוואי הן קלות יחסית וקשורות בשלשולים, גזים, דיכוי מח העצם, פוטוסנסטיביות, פיברוזיס של הריאות, טוקסיות לכבד ודימום וגינלי. אין לתת את התרופה במידה ויש כיב פפטי, מחלת כבד או כליות, חוסר יציבות המודינמית, רגישות ידועה ל-MTX או בעיות נוספות הקשורות לתופעות הלוואי המיוחסות ל-MTX. יש לעקוב באופן שבועי אחר רמות β-hCG עד שיגיעו מתחת ל-5. יש להימנע מקיום יחסי מין, בדיקות אגן ואולטרסאונד וגינלי לאחר מתן התרופה. במידה ורמת β-hCG לא יורדת באופן מספק יש לשקול מתן מנה נוספת של MTX, כאשר רמת ירידה מספקת היא לפחות 15% בין היום הרביעי ליום השביעי לאחר מתן MTX.
 
* טיפול ניתוחי: ניתוח הוא רלוונטי במצבים בהם הטיפול התרופתי לא ניתן או לא הביא לסיום ההריוןההיריון, במצבים בהם ערך ה-β-hCG גבוה (מעל 5000), במצבי חירום, או הריוןהיריון הטרוטופי. ניתן לבחור בניתוח שמרני אשר כולל את שימור החצוצרה (salpingotomy): שואבים את העובר מן החצוצרה, לא תופרים את החצוצרה. לאחר הריוןהיריון אקטופי אחד הסיכון להריוןלהיריון אקטופי חוזר הוא 10% ולאחר שניים - 50%, ועל כן במידה ושוב מתרחש הריוןהיריון חוץ-רחמי בחצוצרה זו יתבצע ניתוח להסרת החצוצרה. ניתוח הסרת חצוצרה (ניתוח רדיקלי)- יתבצע במצבים בהם החצוצרה נקרעה כתוצאה מההריוןמההיריון, בדימום לא נשלט, בהישנות של הריוןהיריון אקטופי באותה חצוצרה או במצבים בהם האישה לא מעוניינת בילדים נוספים.
 
{{אזהרה רפואית}}