ויקיפדיה

יער ביאלובייסקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
מ ←‏היסטוריה: ניסוחים ("בראשית ברא אלוהים"
שורה 25:
[[תמונה:Oak in Bialowieza2(Great Mamamuszi).jpg|ימין|ממוזער|170px|מאמאמושי הגדול]]
[[תמונה:Oak in Bialowieza3(The Guardian of Zwierzyniec).jpg|שמאל|ממוזער|250px|השומר של זווייז'ינייץ]]
בעבר, היה כל שטח [[מזרח אירופה]] היה מכוסה ביערות בתוליים הדומים ליער ביאלוביז'ה. [[בן אדם|בני האדם]] הפליגו לאורך נתיבי ה[[נהר]] עד [[המאה ה-14]]; ה[[דרך|דרכים]] וה[[גשר|גשרים]]ים הופיעו בתקופה מאוחרת יותר. כמו כן, במאה ה-14 ניתנו היתרי [[ציד]] מוגבלים. [[המאה ה-15|במאה ה-15]] הפך היער הפך לרכושו של ה[[מלך]]המלך [[ולדיסלב השני מפולין|ולדיסלב השני]], שהשתמש בו כמאגר [[מזון]] עבור ה[[צבא]] שלו שנלחם ב[[קרב גרונוולד]]. ולדיסלב השני התגורר ב[[אחוזה|אחוזת]] ה[[עץ (חומר גלם)|עץ]]העץ שבביאלובייסקה במהלך [[מגפה]] שהתפרצה ב-[[1426]]. בשנת [[1538]] [[חקיקה|נחקק]] ה[[חוק]] הראשון העוסק בהגנת ושימור היער, כאשר [[זיגמונד הראשון, מלך פולין|זיגמונד הראשון]] הוציא צו שלפיו כל מי שיצוד ביזון אירופי ללא רישיון [[הוצאה להורג|יוצא להורג]]. כמו כן, בנה זיגמונד בנה אחוזת ציד חדשה בביאלוביז'ה, והיער כולו נקרא על שמה.
 
על מנת להגן על הביזון האירופי, הפארק הוכרז ב-[[1541]] כשמורת ציד. ב-[[1577]] נכתבה מגילת הזכויות (צ'ארטר) של היער שלפיה הוקם חבר מנהלים מיוחד שיבדוק את שימושי הפארק השונים. המלך [[ולדיסלב הרביעי]] קבע ב-[[1639]] את "חוק היער המלכותי ביאלובייסקה". לפי החוק יהיו כל האיכרים ביער יהיו חופשיים, אם יעבדו עבור המלך כציידים מלכותיים. האיכרים קיבלו פטור מ[[מס]]ים בתמורה לטיפול ביער, והיער חולק לשנים-עשר אזורים משולשים שמרכזם בביאלוביז'ה.
 
בתקופה שקדמה לשלטונו של [[יאן קזימיר השני]] היער לא היה מיושב, אולם, בשלהי [[המאה ה-17]] הוקמו באזור מספר [[כפר]]ים קטנים על מנת להתמודד עם [[כרייה|כריית]] ה[[ברזל]] המקומית וייצור ה[[זפת]]. הכפרים היו מאוכלסים במתיישבים ממזובשה (Mazowsze) ופודלאסקייה, ורובם קיימים גם היום ([[2008]]).
 
לאחר פירוקו של [[האיחוד הפולני ליטאי]] הפך הצאר [[פאבל הראשון]] את תושבי היער ל[[צמיתות|צמיתים]] והעביר את השליטה בהם, ביחד עם חלקים מהיער, לידיהם של [[אריסטוקרט]]ים ו[[גנרל]]ים [[רוסים]]. בתוך 15 שנים ירד מספר הביזונים ירד מ-500 לכ-200. אולם, בשנת [[1801]] הקים הצאר [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה|אלכסנדר הראשון]] את השמורה מחדש ושכר מספר מצומצם של איכרים לצורך הגנה על [[בעלי חיים|בעלי החיים]]. בשנות ה-30 של [[המאה ה-19]] הגיע מספר הביזונים הגיע ל-700. אולם, כיוון שרוב תושבי היער השתתפו ב[[מרד הצוערים]] (500 מתוך 502), המשרות שלהם בוטלו וההגנה על היער פסקה כתוצאה מכך.
[[תמונה:Zwierzyniec pomnik Żubra.jpg|ימין|ממוזער|220px|פסל של ביזון]]
[[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] ביקר ביער ב-[[1860]] והחליט לחדש את המעמד המוגן של הביזונים. בעקבות הפקודות שניתנו על ידו המקומיים הרגו את כל ה[[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]]: [[זאב]]ים, [[דובים]] ו[[שונר]]ים. היער הבתולי עבר לבעלותם המלאה של הצארים הרוסים ב-[[1888]], והוא הפך לשמורת ציד מלכותית. הצארים החלו לשלוח את הביזונים כמתנה ל[[עיר בירה|ערי בירה]] [[אירופה|אירופיות]] ובמקביל הביאו ליער מרחבי [[האימפריה הרוסית|האימפריה]] [[אייליים]], [[אייל קורא]] ובעלי חיים אחרים. מסע הציד הצארי המשמעותי האחרון נערך ב-[[1912]].
שורה 37:
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] היער ספג פגיעות רבות. [[צבא הקיסרות הגרמנית]] כבש את האזור ב-[[1915]] והחל לצוד בעלי חיים. במהלך שלוש השנים שבהן נמשך הכיבוש הגרמני הונחו באזור למעלה מ-200 ק"מ של [[מסילת רכבת|מסילות רכבת]] על מנת להקל על הפיתוח ה[[תעשייה|תעשייתי]] המקומי. שלוש [[מנסרה (מנסרות)|מנסרות]] הוקמו בהאינובקה, ביאלובייז'ה וגרודק. עד ה-[[25 בספטמבר]], כאשר הוצא צו האוסר על ציד בתוך השמורה, נהרגו כ-200 ביזונים. אולם, החיילים הגרמנים, הציידים הלא מורשים והבוזזים הסובייטים המשיכו להרוג ביזונים עד שהאזור נכבש על ידי הצבא הפולני בפברואר [[1919]]. הביזון האחרון נהרג חודש אחד לפני כן.
[[תמונה:Bialowieza bor mieszany 2007 001.jpg|שמאל|ממוזער|270px|סוגים שונים של עצים]]
לאחר [[המלחמה הפולנית-סובייטית]] ב-[[1921]], החלק המרכזי של פושצ'ה ביאלובייסקה הוכרז כ[[שמורת טבע]] לאומית. בעקבות מחקר שנערך ב-[[1923]] התברר כי לאחר המלחמה נותרו בכל ה[[כדור הארץ|עולם]] רק 54 ביזונים - ואף לא אחד מהם בפולין. ב-[[1929]] הובא למקום עדר קטן של ארבעה ביזונים ממספר [[גן חיות|גני חיות]] ומ[[הקווקז המערבי]] (הביזונים נכחדו מהקווקז המערבי כמה שנים לאחר מכן). על מנת להגן על הביזונים הפארק הוכרז ב-[[1932]] כ[[פארק לאומי]].
[[תמונה:Bialowieza Deby rzeka Barry Kent.JPG|ימין|ממוזער|250px|נתיב האלונים המלכותיים]]
 
שורה 44:
התושבים המקומיים ממוצא [[אתני]] [[פולנים|פולני]] גורשו מהמקום לאזורים מרוחקים של [[ברית המועצות]]. במקומם הובאו למקום עובדי יער סובייטים, אך היער נכבש על ידי ה[[וורמאכט]] ה[[נאצי]] ב-[[1941]], ולאחר מכן הוא גירש ממנו את התושבים הסובייטים. [[הרמן גרינג]] תכנן להקים ביער את שמורת הציד הגדולה ביותר בעולם. החל מיולי 1941 היער הפך למקום המקלט של [[פרטיזנים]] פולנים וסובייטים. השלטון הנאצי אירגן [[הוצאה להורג|הוצאות להורג]] המוניות של אנשים שנחשדו בסיוע ל[[מחתרת|מחתרות]]. האזור שוחרר על ידי [[הצבא האדום]] ביולי [[1944]]. הוורמאכט הנסוג החריב את אחוזת הציד ביאלובייז'ה ההיסטורית.
 
לאחר המלחמה הפארק חולק היער בין פולין ובין בלארוס הסובייטית. החלק הסובייטי הושם תחת ניהול ציבורי בעוד שהחלק הפולני נפתח מחדש לציבור ב-[[1947]]. בלאבז'סקאיה פושצ'ה זכה להגנה חוקתית מטעם מועצת ה[[קומיסר]]ים העממית של האיחוד הסובייטי.
 
השמורה זכתה למעמד של [[אתר מורשת עולמית]] מטעם [[אונסק"ו]] ב-[[1992]] והוכרה כ[[שמורה ביוספרית]] על ידי תוכנית האדם והביוספרה של אונסק"ו ב-[[1993]].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יער_ביאלובייסקה"