הבדלים בין גרסאות בדף "פסיכולוגיה חינוכית"

עריכה, הסרת קישור שבור
(עריכה, הסרת קישור שבור)
'''פסיכולוגיה חינוכית''' היא ענף של ה[[פסיכולוגיה]] העוסק בחקר תהליכים [[חינוך|חינוכיים]] מנקודת מבט של הפרט המתחנך או של הפרט במסגרת החינוכית, יעילות הפעילות החינוכית, הפסיכולוגיה של ההוראהה[[הוראה]] ווה[[פסיכולוגיה חברתית |הפסיכולוגיהפסיכולוגיה החברתית]] של [[בית ספר|בתי ספר]] כמסגרות ארגוניות.
 
ב[[אירופה]] וב[[ישראל]] מוכרים העוסקים בתחום זה בשם פסיכולוג חינוכי, בעוד בארצות הברית הם ידועים כפסיכולוג בית-ספר. הפסיכולוגים החינוכיים עובדים ב[[בית ספר|בתי הספר]] ו[[גן ילדים|גני הילדים]] ברחבי הארץ, במסגרת ה[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]], וכפופים לאגף [[שפ"י]] של [[משרד החינוך]].
 
==תפקידי הפסיכולוגים החינוכיים==
תפקיד מרכזי של הפסיכולוגים החינוכיים בבית הספר הוא אבחון והערכה של תלמידים במטרה לקבוע את התאמתם למסגרת חינוכית רגילה, הסיוע הניתן להם בצורות שונות במסגרת בית הספר, או הקצאתהמלצה להקצאת שירותים שונים של [[שילוב בחינוך|שילוב]] או [[חינוך מיוחד]]. הפסיכולוגים מייעצים ל[[מורה|מורים]] ולבעלי תפקידים שונים בבית הספר, לגבי תכנון וביצוע תוכניות התערבות וסיוע מתאימות לילדים הזקוקים לכך. בנוסף, עוסקים הפסיכולוגים החינוכיים גם בתכנון תוכניות מניעה שונות (למשל מניעת [[נשירה מהלימודים]] או [[אלימות]] בבית הספר), תוכניות הערכה בית ספרית, [[אקלים חינוכי]], ייעוץ ותמיכה למורים ומנהלים בתחומים שונים (לדוגמה לגבי תחושת ה[[מיטביות]] שלהם או לגבי ייעול העבודה החינוכית הכיתתית והמערכתית) וכן ייעוץ ותמיכה להורים במסגרת פרטנית או קבוצתית.
 
==הכשרה==
בארצות הברית, רוב הפסיכולוגים החינוכיים הם בעלי תואר מומחה חינוכי (Ed.S), תואר המהווה הכשרה חינוכית נוספת מעבר לתואר השני למי שאינם מעוניינים בדוקטורט. מיעוטם הם בעלי תואר [[דוקטור לפילוסופיה]] (Ph.D) או דוקטור לחינוך (Ed.D). בדומה לכך, בישראל רק למיעוטם של הפסיכולוגים החינוכיים יש דוקטורט, בעוד למרביתם תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, ואחריו הכשרתם כוללת 4 שנות התמחות, בדומה לפסיכולוגים טיפוליים אחרים. בעקבות הצורך הרב שנוצר בפסיכולוגים חינוכיים בבתי ספר בישראל, פסיכולוגים רבים מתחומים אחרים ([[פסיכולוגיה תעסוקתית|תעסוקתיים]], [[פסיכולוגיה שיקומית|שיקומיים]], [[פסיכולוגיה רפואית|רפואיים]] ועוד) יכולים לעבור התמחות חינוכית ולעבוד כפסיכולוגים חינוכיים, תוך כדי השלמת מספר קורסים בפסיכולוגיה חינוכית.
 
==פסיכולוגיה חינוכית מול פסיכולוגיה קלינית==
בדומה לפסיכולוגיםל[[פסיכולוג קליני|פסיכולוגים קליניים]], גם לפסיכולוגים חינוכיים רישוי מתאים למתן שירותי [[בריאות נפשית]] (בארצות הברית הם נדרשים ל[[דוקטורט]] לשם כך), בתחום הכשרתם בלבד, ולרבים מהם יש קליניקות פרטיות בהן הם מסייעים למטופלים. בניגוד לפסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים חינוכיים מקבלים הכשרה רבה ונרחבת בנושאי [[חינוך]], התפתחות והתנהגות של ילדים ופסיכולוגיה של ה[[למידה]]. בנוסף,הבדל פסיכולוגיםנוסף הוא שפסיכולוגים קליניים יכולים להתקבל לבתי הספר הגבוהים לפסיכותרפיה בישראל, אשר לרובם לא יכולים להתקבל פסיכולוגים חינוכיים.
 
==ראו גם==
* {{פסיכולוגיה עברית|עופר תמנע|"הכיתה כמיכל": שילוב בין-מקצועי, מפגשי מטפל-מחנכת-תלמידים במסגרת כיתתית|1419|25 באוגוסט 2007}}
* {{פסיכולוגיה עברית|תמר ארז|קשרי גומלין ושותפות: יחסי הורים ומערכות חינוך בגיל הרך|2667|16 באוקטובר 2011}}
* ריצ'רד לאבוי, [https://www.youtube.com/watch?v=7rrdt34yiGg כשהאסימונים נגמרים], הרצאה על התמודדות עם הפן הרגשי-התנהגותי של תלמידים עם קשיי למידה {{וידאו}}
 
{{תבנית:פסיכולוגיה}}