דיודורוס סיקולוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פליניוס הזקן
מ ←‏מוצא היהודים ודתם: קישור פנימי
שורה 21:
דיודורוס מציין את [[הקטאיוס איש אבדרה]] כמקור העיקרי שלו למוצא היהודים. על פי דיודורוס, המצרים מספרים שמושבות מצריות רבות הוקמו ברחבי העולם המיושב על ידי מהגרים מארצם ובהן גם "זו של היהודים, השוכנת בין ערב לסוריה", וזו הסיבה לכך שמנהג ה[[מילה (ניתוח)|מילה]] של בניהם הזכרים משותף לשני העמים, מאחר שהוא הובא עמם בזמנו ממצרים.{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/1A*.html#28 '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספר 1, פרק 28, סעיפים 3-1]; [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/1C*.html#55.5 פרק 55, סעיף 5].}}
 
דיודורוס מונה את [[משה]] (Moyses) כאחרון המחוקקים שטענו כי קבלו את חוקיהם מאלוהות, כאשר משה ייחס את חוקיו לאל הנקרא "יהו" (Iao).{{הערה|דיודורוס סיקולוס, [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Diodorus_Siculus/1D*.html#94 '''ביבליותקה היסטוריקה''', ספר 1, פרק 94], סעיף 2.}}
זאת הפעם הראשונה בספרות היוונית שהשם "יהו" מציין את האל של היהודים (שני המקורות הפגאניים האחרים שמזכירים את "יהו" הם [[מרקוס טרנטיוס וארו|וארו]] ו[[קורנליוס לבאו]]). זה לא קורה ב[[תרגום השבעים]], מאחר והשם הפך לביטוי שאין לבטאו, אולם הוא נמצא בשימוש בקרב יהודי מצרים בתקופה הפרסית, כפי שמתועד ב[[מכתבי יב|פפירוסים של יב]].{{הערה| M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, XXXII. Diodorus, p. 172}}