שמואל (אמורא) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gveret Tered (שיחה | תרומות) מ ←עיסוקיו האחרים: תיקון קישור |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1עמו\2 |
||
שורה 21:
התלמוד הבבלי נחתם על ידי [[רב אשי]] ו[[רבינא]], אלא שראשית הדיון התלמודי החל בימיהם של רב ושמואל. קטעים תלמודיים רבים מוכיחים על קיומם של אוספים וקובצי הלכה בישיבות הבבליות ובעיקר בנהרדעא. הכלי הטכני להוכחת תמונת מצב זו הוא השימוש בביטוי "מתנו הכי" (כך שנו), כגון "בסורא מתנו הכי, בנהרדעא מתנו הכי"{{הערה|[[מסכת גיטין|גיטין]] לה ע"א.}} לעתים השתמשו בביטוי "תסתיים", כלומר תתנסח סופית כדעת פלוני. גם הביטוי "גמרא" בזיקה לנהרדעא או לסורא מכוון לרמז ברור אודות מפעלי עריכה ראשוניים.
"[[ירחי כלה]]" היה מושג ידוע ומקובל בקהילה הבבלית, ומשמעו – כינוס גדול של תלמידי חכמים פעמיים בשנה, בחודשי [[אדר]] ו[[אלול]], כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש. מוסד זה נקבע על ידי רב בסורא, ואילו בנהרדעא פעל מוסד חלופי ודומה ל"ירחי כלה" ושמו "שבתא דריגלא". היה זה יום השבת במועד הרגלים שנועד לדרשות ברוב קהל, בביתו של [[ראש הגולה]]. מקום הדרשן היה ביציע ([[אכסדרה]]), שנקרא "קלעא" או "פיתחא". חכמים ותלמידיהם היו מצטופפים מול היציע כדי לשמוע את הדרשן. אי אפשר לנתק בין העלייה לרגל ל"שבתא דריגלא" לבין הרצון לחלות את פניו של ראש הגולה, כפי שהדבר עולה לא פעם בהתנסחותם של אמוראים מכובדים. הללו היו נפגשים
שמואל נפטר בשנת [[257 לספירה]], וזמן קצר אחר כך פקד אסון כבד את העיר נהרדעא, כאשר גדודי ה[[תדמורים]] פלשו לנהרדעא, ובראשם המנהיג [[פפא בר-נצר]], ועשו בעיר כבתוך שלהם. כתוצאה מכך פרש חלק הארי של חכמי העיר ובראשם [[רב נחמן]] אל מחוץ לגבולות העיר, אך שב אליה מקץ שנים וקומם בה שוב את מוסדותיה הציבוריים והקהילתיים.
| |||