היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1יישוב\2, \1 |
||
שורה 6:
היישוב ראה עצמו כבן ברית אקטיבי של בריטניה ובמהלך המלחמה התנדבו 38,000 מבני היישוב לשרת בצבא הבריטי, מספר עצום ביחס ליישוב שמנה באותה עת כ-431,000 איש.
[[קובץ:A call for Arms.jpg|ממוזער|קריאה להתגייסות
יחסה של הנהגת היישוב לשירות בצבא הבריטי בא לידי ביטוי בדברים שנאמרו, עם פרוץ מלחמת העולם, על ידי הנהלת [[הסוכנות היהודית]], שהייתה הנציגות הרשמית של יהודי ארץ ישראל:
שורה 36:
* '''התותחנים''': היו שלוש יחידות של תותחנים אשר הגנו על ארץ ישראל. עיקר תפקידם היה להגן על מתקנים אסטרטגיים של הצבא הבריטי. למרות שהיו הפצצות על האוכלוסייה האזרחית, כמו שקרה בתל אביב, הרי ההגנה האווירית לא התייחסה להגנה על האזרחים.
* '''חיל הרגלים - ה[[באפס]]''' ('''Buffs'''): בספטמבר 1940 הוקמה הפלוגה העברית הראשונה{{הערה|1="פלוגת רגלים 2" שבסוף ספטמבר 1942 צורפה לגדוד הראשון שפעל אחר כך במסגרת הבריגדה.}} של חיל הרגלים בתוך הרגימנט האנגלי - Buffs - הכינוי הרשמי{{הערה|1=מאחר שמדי הייצוג של הרגימנט של מזרח קנט נצבעו בצבע חום-צהוב ששמו באנגלית buff (לפי צבע של עור באפלו), נודעו אנשיו מאז, בכל מקומותיהם וכן הרגימנט עצמו בכינוי "The Buffs".זאת לפי הספר של שאול דגן, '''הבריגדה היהודית הגדוד השלישי''', בהוצאת איגוד החיילים המשוחררים בישראל, תל אביב 1996.}} של ה-Royal East Kent Regiment. שירותם של פלוגות עבריות של חיל רגלים סדיר בצבא הבריטי הייתה פריצת דרך חשובה לבניית כוח צבאי יהודי בארץ אף על פי שפלוגות אלו עסקו בעיקר בתפקידי אבטחה, שמירה וליווי שיירות . בסופו של דבר קמו 16 פלוגות רגלים יהודיות, ב-1942 הורכבו מפלוגות אלה שלושה גדודי הרגימנט הארץ-ישראלי, ואלה היוו את המסד להקמת החי"ל ב-1944.
* '''[[הבריגדה היהודית]]''': הנהגת היישוב דרשה ולחצה במשך כל שנות המלחמה להקים יחידה עברית לוחמת, כדוגמת [[הגדודים העבריים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. רק בהתהפך גלגל המלחמה ולקראת סופה הסכימו הבריטים בשנת [[1944]] להקים את "הבריגדה היהודית", או בשמה המלא "החטיבה היהודית הלוחמת", שמפקדה היה בריגדיר [[לוי בנימין]], קצין יהודי בצבא הבריטי, וכל לוחמיה ומפקדיה היו מבני היישוב. החטיבה נלחמה בחזית [[איטליה|האיטלקית]] וספגה אבידות והרוגים. בסיום הלחימה עסקה הבריגדה בהצלת ניצולי השואה, שנקראו "העקורים", אשר נשארו ללא משפחות וללא קורת גג.
* '''[[צנחני היישוב]]''': ביישוב היו ילידי ארצות [[מרכז אירופה]]. טבעי היה שהצבא הבריטי ירצה להשתמש בהם למטרות חבלה ואיסוף מודיעין. [[המוסדות הלאומיים]] ראו במשלוחם לאירופה אפשרות לייצור מגע עם היהודים בארצות האלה: הן לשם סיוע - אם כי מצומצם והן לשם ארגון התנועה הציונית. היתרון של הנבחרים לשליחות היה שהם הכירו את השפות, את קודי ההתנהגות וחלקם נראו כמו בני ארצות הכבושות. 32 מתושבי היישוב הוכשרו והוצנחו באירופה. [[חנה סנש]] ועוד שישה מחבריה הוצאו להורג על ידי הגרמנים.
* '''[[הרבנים הצבאיים בצבא הבריטי|הרבנים הצבאיים]]''' (Jewish Chaplain) היו חלק מהיחידה של קציני דת ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]. תפקידם היה לספק לחיילים היהודים שירותים דתיים, חברתיים ותרבותיים לא רק ב[[ארץ ישראל]], ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] וב[[צפון אפריקה]], אלה גם בארצות המזרח הרחוק וכמובן בעת הלחימה ב[[אירופה]]. הרבנים היו מארץ ישראל ומקהילות חבר העמים הבריטי. הצבא הבריטי העניק כבוד לרבנים הצבאיים והעניק להם [[דרגה צבאית|דרגות צבאיות בכירות]], תנאי שירות נאותים
* '''טייסים''' - במסגרת התנדבותם של בני [[היישוב]] לצבא הבריטי גויסו חלקם ל[[חיל האוויר המלכותי]] ואחדים, כ[[ריצ'רד לוי-הארשר]], [[עזר ויצמן]] ו[[אהרון רמז]], היו לטייסים בחיל האוויר המלכותי.
| |||