הבדלים בין גרסאות בדף "מודיעים"

הוסרו 5 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
בוט החלפות: \1
מ (בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה)
מ (בוט החלפות: \1)
על מקום קברות יהודה המכבי מספר ספר החשמונאים. לאחר מותו ב[[קרב אלעשה]]:"וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית"{{הערה|1=י"ט, ט'}}
 
[[שמעון החשמונאי]] בנה במקום מצבה וכך נאמר: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית... ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה." {{הערה|1=י"ג, כ"ה}}
 
תושבי הכפר [[אל מידיא]], המשמר את שמו הקדום של המקום, הצביעו על אתר ליד כפרם שקראו לו: "קבור אל יהוד". במקום שתי שורות של תשעה [[קבר|קברים]] גדולים חצובים בסלע [[אבן גיר|גיר]]. הקברים בנויים כ[[פיר (מבנה)|פיר]]ים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צידיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לקבורת בני זוג. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים שחלקם נראה בשטח. באזור התגלו [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מ[[תקופת בית שני]] ובהם [[גלוסקמא|גלוסקמאות]] - [[ארון קבורה|ארונות קבורה]] קטנים שעל חלקם כתובות ב[[עברית]] וב[[יוונית]].
 
==מיקומה של מודיעים כנקודת ציון בתקופת בית שני==
מיקומה המדויק של מודיעים הקדומה אינו ידוע לנו היום, אך [[אמוראים|האמורא]] [[עולא]] אומר ב[[תלמוד בבלי]] {{הערה|1=[[מסכת פסחים]] (צג ע"ב)}}, ש"מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא", כלומר שהמרחק בין מודיעים ו[[ירושלים]] הוא חמישה עשר [[מידות ומשקלות תורניים#מיל|מיל]].
 
בתקופת [[בית המקדש השני]] שימשה מודיעים כנקודת ציון, לצורך עניינים הלכתיים שונים.
 
===פסח שני===
המשנה ב[[מסכת פסחים]] {{הערה|1=ט, ב}} מביאה [[תנאים|מחלוקת תנאים]] בשאלה מהו המרחק המינימלי מירושלים, שהאדם הנמצא בו פטור מעונש "כרת" על כך שלא קיים את מצוות [[קרבן הפסח]], על פי המילים בציווי ה[[תורה]] על [[פסח שני]] {{הערה|1=במדבר ט, י-יא}} : "דרך רחוקה". לפי [[רבי עקיבא]], אדם הנמצא "מן המודיעים וחוץ", פטור מעונש זה.
 
===נאמנות על טהרת כלי חרס===
לפי הלכות [[טומאה וטהרה]], לא ניתן לטהר כלי חרס שנטמא, ויש צורך לשבור אותו. ה[[תוספתא]] ב[[מסכת חגיגה]] {{הערה|1=ליברמן, ג, כט}} כתוב שמוכרי כלי חרס שנמצאים "מן המודיעים ולפנים", נאמנים לומר שכלי החרס שהם מוכרים טהורים. מסתבר שהדבר קשור גם לכך שמודיעים הייתה עיר [[כהנים]], שנזהרו במיוחד בענייני טומאה וטהרה.
 
==קישורים חיצוניים==