משבר מניות הבנקים – הבדלי גרסאות

[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]] המליצה {{הערה|1=בתסקיר יוסי ניצני (שהיה אז מנהל הבורסה) אל מר גרינברג מבל"ל ואל נציגי חברי הבורסה האחרים, מיום 18.8.78}}להקים גופים אשר יהיו מוכנים לקבל על עצמם "לעשות שוק" בניירות ערך. הנהלת הבורסה סברה כי יהיו סוחרים שיהיו מוכנים להחזיק מלאי מסוים למטרת מסחר. אם יקבעו [[עושה שוק|עושי שוק]] בניירות ערך יוכלו אלה לפעול בהתאם לנהוג בבורסות של [[הבורסה לניירות ערך בלונדון|לונדון]] ו[[הבורסה לניירות ערך בניו יורק|ניו יורק]]. מנהל הבורסה הגדיר את מושג הוויסות כך: "התערבות במסחר בנייר ערך בתגובה על מצבי ביקוש או היצע העלולים לגרום לתנודות שער חריפות, תוך היקף עסקות קטן יחסית למקובל בנייר ערך זה".

[[היועץ המשפטי לממשלה]], [[יוסף חריש]], החליט כי די בהדחתם של ראשי הבנקים המסחריים שוויסתו את מניותיהם, ואין עניין לציבור בהמשך התביעה במישור הפלילי. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה ל[[בג"ץ]] {{הערה|1=[http://web.archive.org/20051102092442/www.urign.co.il/stock.htm בג"ץ 935/89 אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה]}} וזה החליט להפוך החלטה זו וקבע:

| מתחדש המסחר בבורסה. מניות הבנקים יורדות ב17%. {{הערה|1=ראו הלוח לעיל }}