צדק חברתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 31:
המשמעות הרווחת של מושג הצדק החברתי בישראל היא הצורך בצמצום הפערים החברתיים, הדאגה לשכבות החלשות והבטחת שוויון הזדמנויות לכל. תפיסה זו מטילה על המדינה אחריות למימוש הצדק, ועל-כן השימוש במושג הצדק החברתי נכרך בתמיכה במנגנוני [[מדינת הרווחה]] ובהתנגדות למדיניות נאו-ליברלית המטיבה עם השכבות החזקות.
השופט [[משה זילברג]] הציג את הצדק החברתי כאחד מתפקידי השלטון באומרו: "השלטון מחויב לשרת את הציבור - להבטיח שלום וסדר; לספק שירותים חיוניים; להגן על הכבוד והחירות של כל אזרח; לעשות צדק חברתי". דבריו אלו צוטטו על ידי השופט [[יצחק זמיר]] בטענו כי [[זכויות אדם]] אינם תפקיד בלבדי של השלטון וכי השלטון צריך גם לדאוג לצדק חברתי
סעיף 2 ל[[חוק חינוך ממלכתי]] מונה כאחת ממטרות החינוך הממלכתי: "(9) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל".
המונח "צדק חברתי" שימש את [[בית המשפט העליון]] בהצדקת צעדים שונים של השלטון. כך למשל, נשיא בית המשפט העליון, [[אהרון ברק]] אמר על [[היטל השבחה]]: "ביסוד היטל ההשבחה מונח רעיון של צדק חברתי. הרשות הציבורית השקיעה בתכנון ובפיתוח. כתוצאה מכך עלה ערכם של המקרקעין. בעל המקרקעין מתעשר מכך. מן הראוי שבעל המקרקעין יישא בהוצאות התכנון והפיתוח"
אחת מססמאות [[מחאת האוהלים]] בישראל בשנת [[2011]] הייתה "העם דורש צדק חברתי".
שורה 42:
===בארצות ערב===
ב[[ארצות ערב]] החל המושג צדק חברתי להיות רווח בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, וכוונה לדרישה לרפורמה במדיניות הבעלות על קרקעות, הרחבת שירותי הרווחה, דאגה לחינוך לכל
==ראו גם==
|