צדק חברתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 31:
המשמעות הרווחת של מושג הצדק החברתי בישראל היא הצורך בצמצום הפערים החברתיים, הדאגה לשכבות החלשות והבטחת שוויון הזדמנויות לכל. תפיסה זו מטילה על המדינה אחריות למימוש הצדק, ועל-כן השימוש במושג הצדק החברתי נכרך בתמיכה במנגנוני [[מדינת הרווחה]] ובהתנגדות למדיניות נאו-ליברלית המטיבה עם השכבות החזקות.
 
השופט [[משה זילברג]] הציג את הצדק החברתי כאחד מתפקידי השלטון באומרו: "השלטון מחויב לשרת את הציבור - להבטיח שלום וסדר; לספק שירותים חיוניים; להגן על הכבוד והחירות של כל אזרח; לעשות צדק חברתי". דבריו אלו צוטטו על ידי השופט [[יצחק זמיר]] בטענו כי [[זכויות אדם]] אינם תפקיד בלבדי של השלטון וכי השלטון צריך גם לדאוג לצדק חברתי {{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/97/640/001/I07/97001640.i07.htm בג"ץ 164/97 '''קונטרם בע"מ נ' משרד האוצר ואח''''] (פסקאות 23 ו-42 לפסק הדין)}}.
 
סעיף 2 ל[[חוק חינוך ממלכתי]] מונה כאחת ממטרות החינוך הממלכתי: "(9) לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל".
 
המונח "צדק חברתי" שימש את [[בית המשפט העליון]] בהצדקת צעדים שונים של השלטון. כך למשל, נשיא בית המשפט העליון, [[אהרון ברק]] אמר על [[היטל השבחה]]: "ביסוד היטל ההשבחה מונח רעיון של צדק חברתי. הרשות הציבורית השקיעה בתכנון ובפיתוח. כתוצאה מכך עלה ערכם של המקרקעין. בעל המקרקעין מתעשר מכך. מן הראוי שבעל המקרקעין יישא בהוצאות התכנון והפיתוח" {{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/93/410/013/A01/93013410.a01.htm ע"א 1341/93 '''סי אנד סאן ביץ' הוטלס בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, תל אביב-יפו'''] (פסקה 7 לפסק הדין)}} ועל [[הלכת השיתוף]]: "הלכת השיתוף היא מכשיר משפטי שנועד להגשים מטרה חברתית. הוא ניזון מתפיסה חברתית של מוסד הנישואין, כקשר חופשי בין שני יחידים, המושתת על שוויון, שיתוף פעולה, ותמיכה הדדית. הוא מכוון להביא לצדק חברתי."{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/00/910/087/A08/00087910.a08.htm רע"א 8791/00 '''אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ'''] (פסקה 8 לפסק הדין)}} וכך גם כתב השופט [[יעקב טירקל]]: "מטרתה של חזקת השיתוף היא צדק חברתי המבוסס על שוויון בין המינים" {{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/04/230/046/P06/04046230.p06.htm בע"מ 4623/04 '''פלוני נ' פלונית'''] (פסקה 9 לפסק הדין)}}. השופטת [[אילה פרוקצ'יה]] הצדיקה את אחד מפסקי הדין שנתנה בנימוק: "דרישות הצדק, בהתייחסותן לנסיבות ולצדדים לעסקה, תוך ראייה רחבה יותר של תכליות צדק חברתי, מצדיקות, לגישתי, מסקנה זו"{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/04/450/014/b06/04014450.b06.htm ע"א 1445/04 '''בייזמן השקעות בע"מ נ' משה חליוה ואח''''] (פסקה 19 לפסק דינה)}}.השופטת [[דבורה ברלינר]] כתבה שבמוסד של [[עד מדינה]] יש "אי צדק חברתי שמכתיב קביעתם של סדרי עדיפויות שיאפשרו מיצוי הדין עם עבריינים, גם במחיר שלעתים הנפש סולדת ממנו" {{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/01/500/074/z24/01074500.z24.htm ע"פ 7450/01 '''אשרף אבו ליטאף נ' מדינת ישראל''']}}.
 
אחת מססמאות [[מחאת האוהלים]] בישראל בשנת [[2011]] הייתה "העם דורש צדק חברתי".
שורה 42:
 
===בארצות ערב===
ב[[ארצות ערב]] החל המושג צדק חברתי להיות רווח בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, וכוונה לדרישה לרפורמה במדיניות הבעלות על קרקעות, הרחבת שירותי הרווחה, דאגה לחינוך לכל {{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=egbOb0mewz4C&pg=PA452 Albert Habib Hourani, Malise Ruthven, '''A history of the Arab peoples''', Harvard University Press, 2002, page 452]}}.
 
==ראו גם==