הסכמה מדעת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 37:
==משפט משווה==
את דוקטרינת ההסכמה מדעת ניתן למצוא כמעט בכל המדינות המפותחות והיא אף אומצה במספר מסמכים בינלאומיים.{{הערה|1=למשל: עקרון 11 בהחלטת עצרת [[האומות המאוחדות|או"ם]] מספר 46/119 בדבר עקרונות להגנת חולי נפש ולשיפור הטיפול בבריאות הנפש מיום 17.12.1991.}} אולם, דוקטרינה זו קיימת במספר גרסאות. חלק מן המדינות, כולל [[ישראל]] ומרבית המדינות באירופה הקונטיננטלית, מבכרות את זכויותיו של החולה. ב[[גרמניה]], למשל, על הרופא לספק לחולה את כל המידע שהוא זקוק לו (למעט מידע בדבר סיכונים רחוקים) כדי שיוכל להכריע האם ברצונו לעבור את הטיפול.{{הערה|1=F. van Oosten The Doctrine of Informed Consent in Medical Law (1991), בעמ' 208.}} ברוב מדינות הקונטיננט דוקטרינת ההסכמה מדעת נובעת מן החוק החרוט, בין אם מדובר בזכות חוקתית (למשל בגרמניה)
גרסה מעט יותר [[פטרנליזם|פטרנליסטית]] של דוקטרינת ההסכמה מדעת קיימת ב[[ארצות הברית]]. הגרסה האמריקאית של הדוקטרינה נוסחה בפסק דין בעניין '''קאנטרבורי'''{{הערה|1=Canterbury v. Spence, 464 F. 2d 772 (1972).}} בו נקבע כי ישנם תחומים בהם יש לספק לחולה את המידע הנחוץ לאדם סביר (בדומה לגרסה הקונטיננטלית) אולם ישנם מקרים בהם טיב המידע שיש לספק תלוי בפרקטיקה המקובלת בתחום. נהיר כי זוהי גרסה אשר שמה דגש חזק יותר על הגנת חייו של הפרט ופחות על הגנת האוטונומיה שלו. כלל פסיקתי זה התפתח לאוסף מורכב של הסדרים{{הערה|1=Plante An Analysis of Informed Consent 36 Fordham L. Rev. 639 (1968).}} אשר אומצו בחקיקה ביותר מארבעים מדינות בארצות הברית.
| |||