משפחת שונצינו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Veomer (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1עמו\2
שורה 27:
בשנת [[1483]] הקימו בנו ונכדו של שמואל, ישראל נתן ובנו יהושע שלמה, את בית הדפוס העברי הראשון של המשפחה, והספרים הראשונים שהוציאו לאור היו [[מסכת ברכות]] ו[[מסכת ביצה]], ה[[מסכת]]ות הראשונות מ[[התלמוד הבבלי]] שיצאו בדפוס. לרגל המאורע כינה יהושע שלמה ב[[הקדמה|הקדמתו]] למסכת ברכות את שנת ההוצאה, [[ה'רמ"ד|רמ"ד]], בשם "שנת '''גמר"א'''".
 
שנים אחדות לאחר הקמת בית הדפוס החלו בני המשפחה לנדוד עימועמו ברחבי איטליה, ושהו תקופות קצרות בערים שונות, מבארקו (Barco), [[ברשה]] (Brescia) ו[[קזאלמג'ורה]] (Casalmaggiore) שבצפון, דרך [[רימיני]], פאנו (Fano), [[פזארו]] (Pesaro) ו[[אורטונה]] (Ortona) ועד [[נאפולי]] שבדרום. בשנים [[1494]] - [[1504]] היה שונצינו הדפוס העברי היחיד בעולם, ובין השנים [[1499]] - [[1501]] כלל לא הודפסו ספרים עבריים בשל רדיפות.
 
בשל צרותיו בסביבה ה[[נצרות קתולית|קתולית]], וייתכן כי גם בשל התנכלות מצד מתחרהו, המדפיס ה[[נוצרים|נוצרי]] [[דניאל בומברג]] מ[[ונציה|וונציה]], עזב גרשם בן משה שונצינו את איטליה ב[[1528]], ולאחר שהות קצרה ב[[סלוניקי]] התיישב ב-[[1530]] ב[[קונסטנטינופול]], שם המשיכו הוא ובנו אליעזר את מפעל הדפוס המשפחתי עד [[1547]]. לאחר מותו של אליעזר המשיך שותפו, משה בן אלעזר פרנס, להפעיל את בית הדפוס עד [[1554]]. בנים נוספים של המשפחה הפעילו בתי דפוס גם בסלוניקי וב[[מצרים]] במשך שנים אחדות.