טיפול בהלם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
||
שורה 14:
==סוגי טיפול בהלם==
* טיפול בהלם קדחת [[מלריה]] כרוך בהחדרת תרכיב [[פרוטוזואה]] של מלריה לדם המטופל כדי לגרום לקדחת חום וחוסר הכרה, אשר אחריהן לעתים מתרחשים אף פרכוסים. שיטת טיפול זו תוארה על ידי הרופא האוסטרי [[יוליוס ואגנר-יאורג]] (1857-1940) בעשור הראשון למאה ובשנת 1927 הוענק לו על כך [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]]. תקופת מה נעשה שימוש בטיפול זה בחולים במחלת נפש הסובלים משיתוק כללי בשלב מתקדם של מחלת ה[[עגבת]]. היום אין עוד שימוש בטיפול זה.
* טיפול בהלם [[אינסולין]] כרוך בהזרקת כמות גדולה של אינסולין לחולה, דבר הגורם לפרכוסים ול[[תרדמת]] כתוצאה מ[[היפוגליקמיה]] במוח. הטיפול התגלה על ידי הרופא והחוקר הפולני מנפרד סקל (1900-1957) בשנת 1933. הליך זה היה בשימוש עד לשנות החמישים כטיפול בדיכאון ובפסיכוזה. אולם, תרדמת אינסולין עלולה להיות בלתי הפיכה ובשנת 1939 דווח על 1.3% של מקרי תמותה בעקבות תרדמת בלתי הפיכה לאחר שימוש באינסולין.
* [[טיפול בנזעי חשמל]] הוא טיפול הגורם לפרכוסים בחולה על ידי העברת [[זרם חשמלי]] דרך [[מוח|מוחו]]. הטיפול התגלה על ידי החוקר האיטלקי אוגו צ'רלטי (1877-1963) ולוצ'ו ביני (1908-1964). הליך טיפולי זה עדיין נמצא בשימוש מוגבל למקרים קשים של דיכאון והפרעה דו-קוטבית. במקרים כגון אלה, הטיפול נחשב לטיפול בטוח ויעיל כאשר הוא מבוצע תחת הנחיות קליניות קפדניות הכוללות ניטור החולה ב[[אלקטרואנצפלוגרם]], מתן תרופות להפחתת פעולת ה[[שריר|שרירים]] ו[[הרדמה]] כללית או טשטוש.
|