כיכר טקסים – הבדלי גרסאות

 

לאורך שנות קיומה הייתה הכיכר מוקד חשוב ל[[הפגנה|הפגנות]] ולעצרות פוליטיות, ובמידה רבה שימשה כראי של החברה הטורקית כולה. ב-[[1 במאי]] [[1977]], במהלך הפגנה לרגל [[אחד במאי]] שבה השתתפו כחצי מיליון אנשי שמאל{{הערה|1=[http://www.radikal.com.tr/haber.php?haberno=219881 כתבה בעיתון Radikal (טורקית)]}}, נפתחה על המפגינים אש צלפים מכיוון בניין מאגר המים וייתכן שגם ממלון מרמרה שמדרום לכיכר. בין 34 ל-42 איש נהרגו ו-126 עד 220 איש נפצעו באירוע, רובם נמחצו או נדרסו במהלך הפאניקה שהשתלטה על הכיכר, והאירוע נודע לימים כ"טבח כיכר טקסים". העובדה שאיש לא נתפס או הועמד לדין בשל האירוע גרמה להאשמתה של [[המדינה העמוקה]] (טורקית "derin devlet") באחריות לו. הראשון שטען לכך בפומבי היה [[בולנט אג'וויט]], [[ראש ממשלת טורקיה]] לפני האירוע ולאחריו אך לא בעת הטבח עצמו. אג'וויט טען ב-[[7 במאי]] [[1977]] כי "למספר ארגונים וכוחות של המדינה גופא, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית" ("Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler") יש יד במקרה

 

בסוף חודש מאי 2013 החל בכיכר [[גל המחאות בטורקיה (2013)|גל מחאות]] עקב התחלת בנייה של מרכז מסחרי ב[[פארק טקסים גזי]] הצמוד לכיכר. המחאה החלה לאחר שהשלטונות אשרו לעקור מספר עצים לשם הקמת מרכז מסחרי. המחאות התפשטו והפכו למחאות נגד ראש הממשלה [[ארדואן]].{{הערה|{{ynet|רועי ירושלמי|האורות דולקים, הסירים רועמים: טורקיה גועשת|4386814|1 ביוני 2013||1}}}}