הבדלים בין גרסאות בדף "נווה שלום (שכונה)"

מ
בוט החלפות: \1עמו\2
מ (בוט החלפות: \1עמו\2)
בשנת [[1890]] החליט זרח ברנט לבנות את השכונה בכל זאת. הוא החליט כי בגיל 47 שוב אין ביכולתו לחזור לעבודת האדמה ב[[פתח תקווה]] שנמנה עם מקימיה, ושב ל[[ארץ ישראל]] לאחר שלוש שנות שהות ב[[לונדון]]. ברנט היה ער לבעיית התרחבותו של היישוב היהודי ביפו שגרמה למחסור בדירות, ועל כן החליט לקנות שטח של 15,000 אמות רבועות בפרברי העיר יפו ובמחיר פרנק אחד לדונם. את הסכום במזומן קיבל מ[[בנק ולירו]] ב[[ירושלים]] תמורת [[המחאה]] שמשך.
 
ברנט הזמין [[מהנדס]] שיסמן את השטח שקנה, וביום [[1 באוגוסט]] [[1890]] הוא הזמין לטקס הנחת [[אבן הפינה]] את נכבדי יפו ואת סוחרי ה[[אתרוג|אתרוגים]] מירושלים שהיו עימועמו בקשרי מסחר. עבור אלה שהתקשו בהליכה בחול ברנט אף שכר [[חמור|חמורים]]. למרות זאת חלק מהמוזמנים לא בא והיו מבני יפו שלעגו לו.
 
ברנט בנה בשכונה החדשה שורה של בתים והציע אותם למכירה לתושבי יפו בתנאי תשלום נוחים שלא יעלו על [[שכר דירה|שכר הדירה]] המקובל, וגם הוא עצמו עבר להתיישב בשכונה החדשה. איכלוס השכונה התגבר בעיקר לאחר שאשת רבה של יפו, הרב [[נפתלי הרץ הלוי]], חלתה, והרופאים המליצו לה לעבור דירה. הרב ומשפחתו התארחו בקיץ באחד מבתי נווה שלום, האוויר הועיל לרבנית והרב החליט לקנות את הבית. בעקבות רבה של יפו התווספו תושבים נוספים לשכונה. השכונה נטמעה עם השנים ב[[נווה צדק]].