נייטרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12
שהנפח שתופש->תופס |
איש הסילונים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מידע חלקיק|
|שם החלקיק=
|תמונה=[[תמונה:Quark structure neutron.svg|250px|נייטרון מורכב משלושה קווארקים בהרכב udd. הגלואונים אשר מסומנים בצורת גלים תורמים ליציבות הנייטרון
|הרכב=[[האדרון]]
|סטטיסטיקה=
|קבוצת שיוך=[[באריון]]<br
|דור=
|מסה1={{SN|1.674|-27}}
שורה 11:
|ספין=1/2
|מטען צבע=0
|אינטראקציות=
|קומפוזיציה=udd
|נצפה=כן
|שנת גילוי=
}}
'''נֵייטְרוֹן''' ('''Neutron'''; מ[[לטינית]]: "שאינו נוטה לשום צד") הוא [[נוקליאון]]
הגרעין של רוב ה[[אטום|אטומים]] (למעט ה[[איזוטופ]] הנפוץ של [[מימן]], המורכב מפרוטון אחד בלבד) מורכב מפרוטונים ונייטרונים. מחוץ לגרעין, הנייטרון [[יציבות האטום|בלתי יציב]] ובעל תקופת [[מחצית חיים]] של 15 [[דקה|דקות]] בלבד, כשהוא מתפרק על
נייטרון מסווג כ[[באריון]] ומורכב משני [[קווארק]]י [[קווארק למטה|Down]] ואחד [[קווארק למעלה|Up]]. המאפיין המבדיל את הנייטרונים מרוב הנוקליאונים, היא העובדה שהם חסרי [[מטען חשמלי]]. תכונה זו
▲המאפיין המבדיל את הנייטרונים מרוב הנוקליאונים, היא העובדה שהם חסרי [[מטען חשמלי]]. תכונה זו של הנייטרונים עכבה את גילויים, גורמת לעוצמת חדירה ניכרת, מונעת כמעט אפשרות לצפות בהם ישירות, וגורמת להם להיות רכיב חשוב ביותר בתהליכים של שינוי הגרעין.
למרות שגם האטום במצבו הרגיל נטול [[מטען חשמלי]], הוא גדול פי 10,000 מהנייטרון ומורכב ממערכת מסובכת של אלקטרונים בעלי מטען חשמלי שלילי המפוזרים במסלולים נרחבים סביב גרעין בעל מטען חשמלי חיובי. חלקיקים בעלי מטען חשמלי, כגון פרוטונים, אלקטרונים ו[[
במקרה של [[התנגשות אלסטית]],
טבעו נטול המטען של הנייטרון מקשה על השליטה עליו, בנוסף להיותו קשה לאיתור. ניתן להאיץ, להאט או להסיט חלקיקים טעונים באמצעות שדות חשמליים או מגנטיים, אבל לאלו אין השפעה על נייטרונים. הדרך היחידה
==היסטוריה==
בשנת [[1930]] צמד חוקרים [[גרמניה|גרמנים]]: [[ואלטר בותה]] ו[[הנס בקר]], גילו שאם חלקיקי אלפא הנפלטים מ[[פולוניום]], שהם בעלי אנרגיה רבה, פוגעים ביסודות קלים מסוימים כגון [[בריליום]], [[בור (יסוד)|בורון]], או [[ליתיום]], מופקת קרינה חודרנית ביותר. בתחילה הניחו שמדובר בקרינת גמא, למרות שלקרינה הייתה יכולת חדירה חזקה מכל קרני גמא ידועות, ולא ניתן היה לפרש את תוצאות הניסויים בהנחה זו.▼
התרומה המשמעותית הבאה דווחה על
▲בשנת [[1930]] צמד חוקרים [[גרמניה|גרמנים]]: [[ואלטר בותה]] ו[[הנס בקר]], גילו שאם חלקיקי אלפא הנפלטים מ[[פולוניום]], שהם בעלי אנרגיה רבה, פוגעים ביסודות קלים מסוימים כגון [[בריליום]], [[בורון]], או [[ליתיום]], מופקת קרינה חודרנית ביותר. בתחילה הניחו שמדובר בקרינת גמא, למרות שלקרינה הייתה יכולת חדירה חזקה מכל קרני גמא ידועות, ולא ניתן היה לפרש את תוצאות הניסויים בהנחה זו.
לבסוף (בשלהי 1932), ביצע ה[[פיזיקאי]] ה[[אנגליה|אנגלי]] [[ג'ימס צ'דוויק]] סדרת ניסויים שהפריכו סופית את השערת קרינת הגמא. הוא הציע השערה שעל פיה, הקרינה היא מסוג חדש ומורכבת מחלקיקים
▲התרומה המשמעותית הבאה דווחה על ידי בני הזוג [[אירן ז'וליו-קירי|אירן]] ו[[פרדריק ז'וליו-קירי|פרדריק]] קירי ב[[פריז]]. הם הראו שאם קרינה בלתי מוכרת זו פוגעת ב[[פרפין]] או בתרכובות אחרות המכילות מימן, הן פולטות פרוטונים בעלי רמת אנרגיה גבוהה. כשלעצמה, לא הייתה בעובדה זו סתירה להתנהגות קרינת גמא שהניחו שהיא הקרינה הבלתי מוכרת, אבל ניתוח כמותי מפורט של המידע לא התאים ל[[השערה (מדע)|השערה]] זו.
▲לבסוף (בשלהי 1932), ביצע ה[[פיזיקאי]] ה[[אנגליה|אנגלי]] [[ג'ימס צ'דוויק]] סדרת ניסויים שהפריכו סופית את השערת קרינת הגמא. הוא הציע השערה שעל פיה, הקרינה היא מסוג חדש ומורכבת מחלקיקים בלתי טעונים שמסתם קרובה למסת הפרוטון. צ'דוויק ערך סדרת ניסויים שאימתו את השערתו. חלקיקים בלתי טעונים אלו קרויים כיום נייטרונים. על גילוי זה זכה צ'דוויק ב[[פרס נובל לפיזיקה]] בשנת [[1935]].
==ראו גם==
*[[מיון החלקיקים]]
*[[כוכב נייטרונים]]
*
*
==קישורים חיצוניים==
*
[[קטגוריה:נוקליאונים]]
|