מצד חצבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Neer lect (שיחה | תרומות)
שיניתי מעט ניסוחים שלא התאימו להגדרה אנציקלופדית, הבהרתי כמה נקודות לגבי הזיהוי של תמר/תמרה עם עין חצבה ועם מצד תמר.
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: היות ש, \1-\2, גאוגר\1
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תל הארכאולוגי בעין חצבה, המזוהה עם היישוב המקראי תמר|אחר=מושב הסמוך|ראו=[[עין חצבה (מושב)]]}}
[[קובץ:Metsad-Hatseva-263.jpg|350px|ממוזער|שמאל|תמונה כללית של האתר]]
'''מצד חצבה''' היא תל ארכאולוגי בקרבת [[עיר אובות]]. שמו הנוסף של האתר הוא '''עין חצבה'''. הזיהוי המודרני של המקום עם תמר המקראית, שנזכרת במקרא כאחת מן הערים שנבנו על ידי שלמה המלך‏‏{{הערה|{{ציטוטון|וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר [תַּדְמֹר] בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ}}, {{תנ"ך|מלכים א|ט|יח‏}}}}, נעשה כבר בשנות ה-50. [[מעלה עקרבים]] מוזכר בכמה מקומות כחלק מהגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]] או של [[ממלכת יהודה]] או של נחלת [[שבט יהודה]]. '''עין חצבה''' נמצא על הגבול הדרומי של הממלכה, בקצה נחלת [[שבט גד]], והגיוני שבספר המדבר יתקיים ישוב בעל אוריינטציה של הגנה. תמר המקראית זוהתה בעבר גם עם [[מצד תמר]] (קצ'ר ג'הינייה) שעל כביש מס' 25 בין צומת צפית וצומת הערבה. בעקבות החפירות שהתבצעו במצד תמר בין 1973 ל1976ל-1976, התברר כי המצד התקיים כנראה מהתקופה הנבטית ועד התקופה הביזנטית, וכי השלבים בו ניתנים לאבחנה בעיקר במישור הארכיטקטוני ופחות במישור הסטרטיגרפי. לפי הנראה כיום, מצד תמר ניטש במהלך התקופה הביזנטית או לקראת סופה. היות ובעיןשבעין חצבה המצודה הרומית יושבת על שרידים קדומים יותר, הקשורים כפי הנראה לגבולה הדרומי של ממלכת יהודה, מקובל על רוב החוקרים לזהות את תמר המקראית ותמרה הרומית (הנזכרת אצל תלמי (גיאוגרפיהגאוגרפיה ה' 5), במפת פויטינגר, במפת מידבא, באונימסטקון של אבסביוס (8, 8), ובנוטיציה דיגניטטום (46, 74) בעין חצבה ולא במצד תמר. הראשון שהציע לזהות את המקום עם תמר המקראית היה פרופ' [[יוחנן אהרוני]], אך כיוון שהזיהוי היה נתון במחלוקת, הועדף ה"עיברות" של השם הערבי של המקום.
 
האתר ממוקם על צומת דרכים חשוב, שבו נפגשות גם היום הדרך היורדת ממעלה עקרבים עם הדרך המגיעה מ[[ים המלח]]. במקום יש גם מעיין, "עין חוצוב", אולם קידוחי מים שביצעה חברת [[מקורות]] באזור בשנות ה-60 גרמו לירידת מי התהום ולהתייבשות המעיין, וכיום רק עץ ה[[שיזף מצוי|שיזף]] הגדול מעיד על מקומו של המעיין. מסורות שונות מספרות שזהו העץ העתיק ביותר בישראל, וההערכות הן שגיל העץ הוא בין 500 ל-1000 שנים. קשה לקבוע בוודאות את גיל העץ היות שעץ השיזף לא יוצר טבעות שנתיות בגזע. העץ מושקה כיום{{הערה|1=[http://www.m-gizum.com/?p=171 השיזף העתיק בתמר המקראית]}}.