עלילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OfekBot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 48:
כלי עלילתי היא [[טכניקות ספרותיות|טכניקה ספרותית]] שבשימוש הסופרים כדי להניע את עלילת הסיפור. כלי עלילתי שכיח ופשוט הוא ה[[מקגאפין]]. בסרט קולנוע, כאשר האדם הפשוט נעשה מעורב עם [[מרגל]]ים בינלאומיים החושקים בתוכניות סודיות ביותר, התוכניות הסודיות הן המקגאפין, והן כלי עלילתי כדי להניע את העלילה בכך שנותנת לדמויות סיבות לעשות פעולות. כל טכניקה שכזו נחשבת לכלי עלילתי חשוב - לא בזכות עצמו כאלמנט בסיפורת, כי אם בזכות יכולתו להצדיק אירועים הקורים בסיפור. אולם, בכל סרט דמוי סרטי [[ג'יימס בונד]], כאשר הגיבור נכשל בהשגת התוכניות והנבל הראשי משיג אותן לתועלתו ומתעתד להשתמש בהן, התוכניות הסודיות אינן מקגאפין. ההבדל הוא שהן יותר משולבות לתוך העלילה משום שנעשה בהן שימוש. אם הן חשובות דיין לסיפור כ"תוכניות סודיות ביותר" בלבד, ולא [[יהלום|יהלומים]] או [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]], אין הן נחשבות ככלי עלילתי כלל. סרט הקולנוע "[[שודדי התיבה האבודה]]" מציג יריבות בין שני [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] - [[אינדיאנה ג'ונס]] ורנה בלוק - לצורך השגת [[ארון הברית]]. אולם, ברגע קריטי בסיפור, הארון מפסיק להיות כלי עלילתי.
 
לפי מאמרו של ניק לאו, ''The Well-Tempered Plot Device'', כלים עלילתיים נחלקו לקופונים עלילתיים, לשוברים עלילתיים ולמתפעלי עלילה {{הערה|1=[http://news.ansible.co.uk/plotdev.html Ansible 46, July 1986], ISSN 0265-9816}}. לפי מאמרו, בסיפור בו הגיבור צריך לאסוף כל אחד מתוך שבעה פריטים מיוחדים, שבעת הפריטים הם קופונים עלילתיים. לאו מחשיב את המקגאפין כקופון עלילתי. בשעה שהמאמר אינו מפרט על כל הכלים העלילתיים, הוא כן מתייחס למרכזיים שבהם.
 
כלים עלילתיים נחשבים לרוב כדרכו של הסופר "לרמות" ולקדם את הסיפור כאשר הסיפור נלכד בלוגיקה הפנימית של עצמו. האפקט הבלתי רצוי שבשימוש בכלי עלילתי יכולה להתמתן על ידי איזכור הכלי טרם שימושו (דבר היכול להיחשב כ[[רמז מטרים]], אך אין כך הדבר) או בהצגתו לאורך זמן ובכך "למכור אותו" לקהל הקוראים.