חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←הערות שוליים: כלול בקטגוריית משנה |
Field Worker (שיחה | תרומות) הערה |
||
שורה 2:
==רקע לחקיקה==
במשך שנים רבות הנוהג במדינת ישראל היה שאין מקרינים סרטים בליל [[תשעה באב]]{{הערה|{{דבר||בבתי הקולנוע בארץ|1961/07/21|01511}}{{ש}}{{דבר||בציבור|1969/07/23|01105}}}}. בתי הקפה והמסעדות היו סגורים ברובם{{הערה|{{דבר||כל הארץ - בתי הקפה והמסעדות סגורים בליל תשעה באב|1971/07/30|00708}}{{ש}}{{דבר||ליל תשעה באב ברחבי הארץ|1956/07/17|00407}}}}, אולם באזורי הבילוי על שפת הים בתל אביב נפתחו המסעדות{{הערה|{{דבר||המונים עולים להר ציון ביום האבל הלאומי|1954/08/08|00415}}}}. בשנות ה-80 בתל אביב מסעדות רבות פתחו כרגיל בליל תשעה באב ורק דו"חות שנרשמו להם הביאו לסגירתם{{הערה|{{מעריב|יצחק בן חורין|ערב זלילות וקנסות ברחובות תל אביב|1986/08/14|00309}}}}. עד שנת 1997 היו [[רשות מקומית|רשויות מקומיות]] שחוקקו [[חוק עזר|חוקי עזר]] שאסרו פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב. באותה שנה הוגשה [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה]] ל[[בית משפט השלום]] ב[[תל אביב]] לביטול חוקי העזר הללו בטענה שהם סותרים את [[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. השופט שדן בתביעה, [[גבריאל שטרסמן]], קיבל את התביעה וקבע שחוקי העזר הללו אכן מנוגדים לחוק יסוד: חופש העיסוק, אלא אם כן תקבע הכנסת אחרת. מאחר שהזמן מקבלת התביעה עד תשעה באב של אותה שנה לא איפשר חקיקת חוק מתאים, נפתחו באותה שנה בתי העינוגים בתל אביב בלבד.
שורה 8 ⟵ 7:
==תוכן החוק==
החוק נפתח בקביעה האומרת ש"תשעה באב הוא יום אבל לעם היהודי על חורבן [[בית המקדש]]", הוא מציין את זמני תחילת הצום וסופו (מ[[שקיעת החמה]] ועד [[צאת הכוכבים]]) וכן את דחיית היום במידה וחל ב[[שבת]]. לאחר מכן מסמיך החוק את הרשויות המקומיות להתקין חוק עזר שיאסור על הפעלת "בתי עינוגים" בערב תשעה באב עד [[זריחת השמש]], חוק העזר יכול להיקבע כתקף בכל שטח הרשות או בחלקה, ובלבד שיהא תקף לכל האוכלוסייה בשטח הנידון. החוק אף מעניק לרשויות המקומיות [[סמכות]] למנות פקחים שיופקדו על [[אכיפה|אכיפת]] החוק וי[[קנס]]ו את העוברים עליו ב-2,600 [[שקל חדש|שקלים חדשים]] (קנס אחיד לעוברים על חוקי עזר).
שורה 14 ⟵ 12:
==תיקון 2002==
בשנת [[2001]] גיבש ה[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] לעיריית תל אביב, אחז בן-ארי, [[חוות דעת משפטית|חוות דעת]] הקובעת שהחוק אינו חל על [[מסעדה|בתי אוכל]], אלא על [[בית קולנוע|בתי קולנוע]], תיאטראות, דיסקוטקים וכדומה. כתוצאה מכך אישרה עיריית תל אביב באותה שנה פתיחת בתי אוכל בערב תשעה באב. למרות התעקשות [[ראש עירייה|ראש העירייה]] [[רון חולדאי]] שמדובר בהחלטה מעשית-משפטית בלבד ללא משמעות [[אידאולוגיה|אידאולוגית]], היא עוררה דיון ציבורי רחב בדבר [[כפייה דתית בישראל|הכפייה הדתית]] וצביונה היהודי של המדינה{{הערה|{{וואלה!|ענת ציגלמן|היועץ המשפטי יתבקש לדון בפתיחת מסעדות בט' באב|95055|29 ביולי 2001|}}}}. בשנת [[2002]], בעקבות מקרה זה, הוספה לחוק קביעה מפורשת האוסרת פתיחת בתי אוכל.▼
▲בשנת [[2001]] גיבש ה[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] לעיריית תל אביב, אחז בן-ארי, [[חוות דעת משפטית|חוות דעת]] הקובעת שהחוק אינו חל על [[מסעדה|בתי אוכל]], אלא על [[בית קולנוע|בתי קולנוע]], תיאטראות, דיסקוטקים וכדומה. כתוצאה מכך אישרה עיריית תל אביב באותה שנה פתיחת בתי אוכל בערב תשעה באב. למרות התעקשות [[ראש עירייה|ראש העירייה]] [[רון חולדאי]] שמדובר בהחלטה מעשית-משפטית בלבד ללא משמעות [[אידאולוגיה|אידאולוגית]], היא עוררה דיון ציבורי רחב בדבר [[כפייה דתית בישראל|הכפייה הדתית]] וצביונה היהודי של המדינה. בשנת [[2002]], בעקבות מקרה זה, הוספה לחוק קביעה מפורשת האוסרת פתיחת בתי אוכל.
בעת כהונת [[אברהם פורז]] כ[[שר הפנים]] הוא הודיע כי לא יפעל כנגד רשויות שלא יפעילו את חוק העזר העירוני בנוגע לבתי עינוגים בתשעה באב. הכרזה זו עוררה מחדש את הדיון הציבורי בנוגע לתשעה באב.
== ראו גם ==
* [[הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.nevo.co.il/law_word/law01/019M2_001.doc חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), תשנ"ח-1997] באתר "נבו"
==הערות שוליים==
| |||