מנחם מנכין היילפרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון תיאור מופרז
מ סקריפט החלפות (עמו), תיקון קישור לפירושונים
שורה 11:
|רבותיו=
|תלמידיו=
|חיבוריו=הגהות וביאורים לספרים של הרב [[חיים ויטאל]], ל"נהר שלום" שך הרב [[שלום שרעבי]], הערות ל"כללי קצור ספר הפליאה" מאת הרב [[דוד בן שלמה אבן זמרא]], "כבוד חכמים" (נגד ייחוס הספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]] ל[[נתן העזתי]] כפי שטוען ה[[יעקב עמדין|יעב"ץ]] בספר "תורת הקנאות")
}}
 
שורה 19:
נולד ב[[הורודנה]] שב[[רוסיה הלבנה]] לר' שלום. הוא הקדיש את עיתותיו לתורה והתפרנס ממסחר ב[[ספרי קודש]] ו[[אתרוג]]ים מ[[ארץ ישראל]] ומספר פעמים ביקר ב[[ארץ ישראל]] לצורך מסחרו. ניהל בהורודנה את בית המדרש "חברת אלשיך" והיה ידוע כעושה נפלאות ואף סופר עליו מקרה בו גירש [[דיבוק]] שנכנס בנערה יתומה{{הערה|{{תדהר|2|689|ר' מנחם מנכין-היילפרין}}}}.
 
ב[[תרמ"ה]] הוציא לאור לראשונה את "עץ חיים" עם הוספותיו, הגהותיו וביאוריו. ב[[תרנ"ו|תר]]"ן פרסם את הספר "כבוד חכמים" בו חלק על טענתו של הרב [[יעקב עמדין]] בספרו "קנאות" שהספר "[[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]]" חובר בידי [[נתן העזתי]], תלמידו של [[שבתאי צבי]] וטען שהספר תואם את [[קבלת האר"י]] ועל כן מקורו במקובל אמיתי.
 
ב[[תרס"א]] עלה ל[[ירושלים]] והתגורר ב[[בתי מחסה]] שב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ונחשב מראשי המקובלים בעיר. הרב היילפרין היה קשור ב[[ישיבת המקובלים שער השמים]] שבה למד.
 
היה בידידות עם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]]. העריך מאד את [[הרב קוק]] ודיבר עימועמו פעמים רבות ב[[תורת הנגלה|נגלה]] וב[[תורת הנסתר|נסתר]].{{הערה|בראש מכתב לרב קוק כתב: 'ידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול, צדיק יסוד עולם, מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ, שבחו מי ימלל, כבוד קדושתו מי יספר, מו"ה מרנא ורבנא...", ובהתייחסו לדברי הרב קוק בספרו "ראש מילין" הוא כותב בתוכן המכתב: 'ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא, ונקרא שמו 'ראש מילין', שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגבורתו עד אין חקר!"}}{{הערה|ראו: {{תדהר|2|689|ר' מנחם מנכין-היילפרין}}. וב'''אור חדש''', שבט - אדר א תשע"א, גיליון 14}}
 
==חיבוריו==
*הגהות וביאורים לספרי ר' חיים ויטאל:
**ל'''עץ חיים''' - יצאו על חלקים א'-ג' ב[[ורשה|וורשה]] [[תרנ"א]] עם חילופי נוסחאות ותיקוני לשון מאת הרב [[משה מטראן]] ([[מהר"ם מטראן]]) והגהות וביאורים של הרבנים [[שלום שרעבי]], [[רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי]], [[דוד מג'ר]] ("חסדי דוד") ושלמה בן יהודה הכהן ("יפה שעה"). ההגהות והביאורים של הרב היילפרין נכללו גם במהדורות מאוחרות יותר של הספר שכללו פירושים נוספים, חדשים יותר.
**ל'''מבוא שערים''' - הוא הספר המובא בכתבי הרב [[יעקב צמח (מקובל)|יעקב צמח]] בשם "ס' תולדות אדם של הרח"ו". נתחבר לפני שנדפס ה[[זוהר חדש]]. נוספו בו הגהות מ"ר' אהרן" (אולי הרב [[אהרן חיון]] מירושלים), מהרב [[משה זכות]] ([[הרמ"ז]]) ומהרב [[נתן שפירא]] על "עץ חיים"{{הערה|לפי הערת פרופ' גרשום שלום.}}. בהוצאת י"נ לעווי, ירושלים [[תרס"ד]].
**ל'''שער ההקדמות''' - עם הגהות, ביאורים וציונים "שמן ששון", וכן דבריהם של הרבנים רפאל (בן הרב דוד) אפרימה והרב משה (בן הרב דוד) אליגולה. יצא יחד עימועמו גם "מבוא שערים" בשער מיוחד. יצא לראשונה בירושלים תרס"ט, והודפס שוב ב[[תשל"ד]] וב[[תשנ"ד]] (בתשנ"ד הודפס ב"ישיבת החיים והשלום וכולל עטרת מרדכי").
**ל'''שער הכוונות''' - יצא לראשונה בירושלים [[תרס"ב]] ושוב בהוצאת "יריד הספרים", ירושלים [[תשס"ו]] ([[2005]]). בנוסף להגהותיו וביאוריו של הרב היילפרין הובאו גם הגהותיהם וביאוריהם של הרבנים [[ידידיה רפאל אבולעפיה]] ('הגהות [[היר"א]]') ושלמה בן יהודה הכהן ("יפה שעה"). במהדורת תשס"ו נוספו הקדמה על המקורות השונים המעתיקים את תורת האר"י, וקונטרס מפתחות עם שער מיוחד, ונעשתה הבחנה בין דברי הרב חיים ויטל ובין ההוספות של בנו, הרב [[שמואל ויטאל]].{{הערה|על הוצאה זו הוטל עיקול מטעם הבד"ץ בירושלים, בגלל סכסוך בין המוציא לאור ובין בעל כתב היד, ששימש יסוד להוצאה זו.}}. כמו כן הודפס הספר בהוצאת 'ישיבת המקובלים מהרח"ו תכב"ץ', ירושלים תשס"? (השנה לא ברורה אך היא לאחר [[תש"ס]] ולפני [[תש"ע]]) בהוספת "הוראת שעה" מהרב שלמה בן יהדה הכהן (בנוסף ל"יפה שעה" שחיבר), "שמן ששון" מהרב ששון בן משה, "שערי רחמים" מהרב [[רחמים דוד שרם]], הגהות וביאורים מהרב חיים שאול דוויק הכהן ו"ברכת אליהו" מהרב [[אליהו סלימאן מני]].
**ל'''שער מאמרי חז"ל''' - מופיעים בתוך "בית לאבות : פירוש על [[פרקי אבות]]", שחיבר הרב יעקב ליב לוי, מאחיו של הרב [[נחום לעווי|נחום לוי]] מ[[שאדיק]]. דברי הרב היילפרין הם על ביאור לאבות על דרך הנסתר שהובא בצירוף לחיבור, לפ שיטת האר"י כפי שכתב הרב חיים ויטאל ב'שער מאמרי חז"ל'. כמו כן נוספו חידושים מבני המחבר ומבן אחיו ר' נחום, הרב שלמה זלמן ([[מוהרש"ז]]) והערות מהמקובל הרב [[יהושע צבי מיכל שפירא]]. יצא לאור בהוצאת נ' לעווי ושותפיו, ירושלים [[תרס"ה]]. הודפס שוב בהוצאת ש"ז לעווי, ירושלים [[תשל"א]]. החיבור "בית לאבות" בפני עצמו הודפס לראשונה בורשה [[תרל"ב]] עם חידושים מהאב הרב אברהם מ[[פוזן]] ומהאחים ופירוש [[רש"י]].