הבדלים בין גרסאות בדף "חרושת התרבות"

נוספו 19 בתים ,  לפני 13 שנים
בוט - מחליף 'היתה ' ב'הייתה ', 'אוכלוסיה' ב'אוכלוסייה', 'בין לאומי' ב'בינלאומי', 'ע"י' ב'על ידי', 'תיאוריה' ב'תאוריה', 'פופ
מ (בינוויקי)
(בוט - מחליף 'היתה ' ב'הייתה ', 'אוכלוסיה' ב'אוכלוסייה', 'בין לאומי' ב'בינלאומי', 'ע"י' ב'על ידי', 'תיאוריה' ב'תאוריה', 'פופ)
{{עריכה|סיבה=בעיות ניסוח וצורך בוויקיזציה; חסרים קישורים פנימיים ובינויקי}}
המושג תעשיית התרבות נטמע ע"יעל ידי [[תיאודור אדורנו]] ו[[מקס הורקהיימר]]. הם טענו כי ה[[תרבות הפופלריתהפופולרית]] היא כמו מפעל שמייצר תכנים סטנדרטיים כדי להשפיע על ההמון למצב של פאסיביות; ההנאות הקלות המגיעות דרך צריכה של תרבות פופלריתפופולרית גורמת לאנשים להיות כנועים ומרוצים, לא משנה כמה קשה להם המציאות הכלכלית. אדורנו והורקהיימר ראו בפס ייצור זה של תרבות כסכנה לרמות גבוהות יותר של אמנות. תעשיות תרבות מייצרות צרכים כוזבים; צרכים שנועדו לשמר את הקפיטליזים. צרכים אמיתיים לעומת זאת, הן חופש, יצירתיות ואושר אמיתי.
 
==אסכולת פרנקפורט==
אדורנו והורקהיימר היו חברי מפתח של [[אסכולת פרנקפורט]], והושפעו מה[[דיאלקטיקה המטריאליסטית]] ומ[[היסטוריה מטריאליסטית]] של [[קרל מרקס]], כמו כן מדבריו של [[הגל]], אשר בשניהם אירועים נלמדים לא בבידוד אלא כחלק מתהליך של שינוי. כקבוצה לאחר שהצטרף אליהם [[יורגן האברמאס]], הם היו אחראים על ניסוח ה[[תיאוריהתאוריה הקריטית]]. בעבודתם כגון [[דילאקטיקה של הנהורות]] ו[[דילאקטיקה נגטיבית]], אדורנו והורקהיימר העלו תיאוריהתאוריה שתופעות של תרבות ההמון בעלי השלכות פוליטיות, במיוחד מגוון הרחב של תרבויות פופלריותפופולריות, היו בעצם תרבות אחת מסוות שמטרתה לוודא את ציות ההמון לאינטרסים של המשק. במאמרם [[הדיאלקטיקה של הנהורות (1947)]], הם עיצבו תיאוריהתאוריה מודרנית של [[לחם ושעשועים]] - שיטה שהיתהשהייתה נהוגה ברומא העתיקה כדי לשמר שלטון וכח על גבי האוכלוסיההאוכלוסייה. שיטת "הברזל" החדשה הזו מילאה את זמנם הפנוי של אנשים עם בידור כדי להסיט אותם משעמום הנוצר מעבודתם האוטומטית; הם לעולם לא נשארים לאורך זמן ללא הפשעה כדי לזהות את מצבם בו הם מנוצלים ובכך נמנעת התנגדות למערכת החברתית אקונומית. זוהי תצוגה מאוד פסימית של החברה המוצגת כנוגדת נהורות, שאובה מ[[מרקסיזם]] המבקרת את הקפטיליזם.
 
==התאוריה==
==התיאוריה==
למרות שנהוג לחלק את התרבות המערבית לשווקים לאומיים ואח"כ למעמדות גבוהים, בינונייים ונמוכים, המבט המודרני על תרבות ההמון הוא כשוק אחיד שבו העבודה הטובה או הפופלריתהפופולרית ביותר מצליחה. ישנה הכרה בחברות המדיה ככוח מרכזי הפועל בשיתוף עם תאגידים בין לאומייםבינלאומיים ששולטים בהפקה ובהפצה של התרבות. התאוריה מעלה שהתרבות היא לא רק מראה של החברה אלא גם בעלת תפקיד חשוב בעיצובה דרך תהליך של סטנדרטיזציה וצריכה, יצירת אובייקטים ולא נושאים. תעשיית התרבות טוענת שהיא קיימת לשרת את צרכיו של הצרכן לבידור, אבל מסווה את הדרך שבה היא מקבעת את הצרכים האלו, גורמת לצרכנים לחשוק במוצריה. התוצאה היא ייצור המוני שמזין שוק המוני שבו זהות וטעמו של הצרכן האינדוידואלי פחות חשוב ודעת הקהל היא ניתנת לשינוי ממש כמו המוצר עצמו. הרציונל העומד מאחורי התיאוריההתאוריה הזו היא לקדם את שחרור הצרכן ממרותם של מפיקים ע"יעל ידי יצירת ספק בפני הצרכן בקשר לאמונה ואידאולוגיה. אדורנו טוען כי נהורות תביא פלורליזם ותסיר את המסתורין שאופפת את התרבות. אך לצערו, האדם מושחת ע"יעל ידי התעשיה הקפיטליסטית במניעים של ניצול.
 
[[קטגוריה:תרבות]]
68,018

עריכות