|
רבי '''מנחם נחום פרידמן''' ([[כ"א בכסלו]] [[תרכ"ט]], [[1868]] - [[י"ט באב]] [[תרצ"ו]] ,[[1936]]) היה ה[[אדמו"ר]] השני של [[חסידות בויאן]], בנו הבכור של רבי [[יצחק פרידמן (בויאן)|ה"פחד יצחק"]] מבויאן.
{{אדמו"ר
|שם=מנחם נחום פרידמן
|תואר=אדמו"ר מבויאן
|תמונה=
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=כ"א כסלו ה'תרכ"ט
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=י"ז אדר ה'תרע"ז
|מקום פטירה=
|סיבת הפטירה=
|מקום קבורה=וינה
|חסידות=חסידות בויאן
|מקום מגורים=וינה, בויאן
|מקום פעילות=בויאן
|מספר בשושלת=השני
|הקודם=יצחק פרידמן
|הבא=אהרן פרידמן
|תחילת כהונה=כ"א כסלו ה'תרכ"ט
|סיום כהונה=י"ז אדר ה'תרע"ז
|רבותיו=אביו, הרב יצחק פרידמן
|נושאים בהם עסק=
|חיבוריו=דברי תורתו קובצו בספרים תפארת מנחם ודברי נחומים
|אב=יצחק פרידמן
|אם=מלכה טברסקי
|בת זוג=חנה טברסקי
|ילדים=מרים פרידמן, אהרן פרידמן, מרדכי שרגא פרידמן
|חתימה=
}}
==ביוגרפיה==
נולד ב[[סדיגורה]] למלכה בת רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)|יוחנן טברסקי]] מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקא]] ולרבי יצחק, נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרמ"ד]] נישא לחוה, בת דודו זקנו רבי [[מרדכי שרגא פרידמן]] מ[[חסידות הוסיאטין|הוסיאטין]]. לאחר נישואיו התגורר שלוש שנים סמוך לחמיו.
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט יחד עם אביו ואחיו ל[[ווינה]]. לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ז]] ([[1917]]), הוכתר לממלא מקומו, ומרבית חסידי בויאן פנו אליו. שלושת אחיו החלו לכהן אף הם. לאחר מספר שנים עבר מוינה ל[[צ'רנוביץ]] ב[[בוקובינה]] שם גרו חסידים רבים.
'''מנחם נחום פרידמן''' (כ"א כסלו ה'תרכ"ט - י"ט אב ה'תרצ"ו) בן הרב יצחק פרידמן ('''הפחד יצחק''') האדמו"ר הראשון לחסידות בויאן. היה האדמו"ר השני לחסידות בויאן.
ביקר בארץ ישראל בתרפ"ז, בתחילת הקיץ. בביקורו שהה בירושלים ועלה ל[[הגליל|גליל]] להשתטח על קברי צדיקים ולבקר את קהילות החסידים בטבריה ובצפת. כמו כן, הדליק את ההדלקה על גג ציון [[קבר הרשב"י]] ב[[מירון (יישוב)|מירון]] ב[[ל"ג בעומר]], אשר עברה אליו בירושה מאת זקנו, רבי ישראל מרוז'ין שקנה זכות זו מידי זקני צפת.
== תולדותיו ==
נפטר ב[[י"ט באב]] [[תרצ"ו]] ([[1936]]), ונקבר באוהל אביו בווינה. דברי תורתו כונסו בספרים "תפארת מנחם" ו"דברים ניחומים", ביידיש ובעברית.
מנחם נחום פרידמן נולד ביום שבת כ"א כסלו ה'תרכ"ט. בן לאביו, הרב יצחק פרידמן ('''הפחד יצחק''') שהיה אבי שושלת חצר החסידות בויאן. אביו של הרב יצחק וסבו של הרב מנחם נחום היה הרב אברהם יעקב פרידמן (הראשון) שהיה אבי שושלת חצר החסידות סדיגורה. הרב מנחם נחום פרידמן (השני) היה נינו של הרב ישראל פרידמן שהיה אבי שושלת חצר החסידות רוז'ין. הרב ישראל פרידמן היה בנו של הרב שלום שכנא מפראהביטש בנו של הרב אברהם המלאך ('''החסד לאברהם''') שיה בנו של הרב דב בער ממזריטש ('''המגיד ממזריטש''').
אמו של הרב מנחם נחום פרידמן הייתה הרבנית מלכה טברסקי בת הרב יוחנן טברסקי שהיה אבי שושלת חצר החסידות רחמסטריווקא.
== האדמו"רות ==
לאחר שהרב מנחם נחום נישא לרבנית חוה פרידמן בת הרב מרדכי שרגא פייבוש פרידמן האדמו"ר הראשון מהוסיאטין הוא השתכן במשך שלוש שנים אצל חותנו. אחר מכן עבר לעיר מגורי אביו בבויאן. בשנת ה'תרנ"ה עבר הרב מנחם נחום לבקר את סבו, אבי אמו הרב יוחנן טברסקי (הראשון) שהיה אבי חסידות רחמסטריווקה.
בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט הרב מנחם נחום פרידמן ביחד עם אביו, הרב יצחק פרידמן לעיר וינה, בירת אוסטריה. בי"ז אדר ה'תרע"ז נפטר הרב יצחק פרידמן והרב מנחם נחום הוכתר לאדמו"ר השני לבויאן. בשנת ה'תרפ"ז, בתחילת הקיץ ביקר לראשונה בארץ ישראל ובימי שהותו בעיר ירושלים היה עולה לגליל להשתטח על קברי אבותיו ולהדליק בל"ג בעומר את מדורת ההדלקה המרכזית ששייכת לנחלת משפחתו. בי"ט אב ה'תרצ"ו נפטר הרב מנחם נחום פרידמן והוא ניטמן לצד אביו באוהל קבורה בווינה.
לאחר פטירתו כונסו דברי תורתו בספרים '''"תפארת מנחם"''' ו'''"דברי נחומים"'''. ממלא מקומו היה בנו בכורו, הרב אהרן פרידמן שכיהן כאדמו"ר השלישי לחסידות בויאן, כיהן כאדמו"ר בעיר צ'רנוביץ.
== משפחה ==
הרב מנחם נחום פרידמן נישא בשנת ה'תרמ"ד לרבנית חוה (נפטרה ה'תרצ"ז) בת הרב מרדכי פייבוש פרידמן האדמו"ר הראשון מהוסיאטין. ילדיהם:
*מרים פרידמן (נרצחה בשואה ה'תש"ג), אשת הרב משה פרידמן (אדמו"ר מבויאן-קרקוב)
*אהרן פרידמן, אדמו"ר השני מבויאן (נפטר ה'תש"ב)
*מרדכי שרגא פרידמן, רב בבויאן (נפטר ה'תש"ב)
אחריו שימשו באדמו"רות בניו רבי אהרן ורבי מרדכי שרגא, שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות, אך למעשה ערכו [[טיש|שולחנות]] יחד ואמרו דברי תורה. לצידם הוכתר חתנו רבי [[משה פרידמן]] (בעל בתו מרים), חבר מועצת גדולי התורה ורב מפורסם. החסידים במזרח אירופה פנו בעיקר לבנו רבי אהרן ואילו החסידים בארץ ישראל פנו לחתנו רבי משה.
[[קטגוריה:אדמו"רי בויאן]]
| 