|
רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' ([[כ"ד בניסן]] [[תרמ"ד]], [[1884]] - [[ב' באלול]] [[תש"ב]], [[1942]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בויאן|בויאן]] ב[[למברג]] (לבוב). בנו של האדמו"ר הראשון מבויאן, רבי [[יצחק פרידמן (בויאן)|יצחק פרידמן]].
{{לשכתוב|נושא=אישים|סיבה=לשפר ניסוח, אין קישורים פנימיים}}
{{אדמו"ר
|שם=אברהם יעקב פרידמן
|תואר=אדמו"ר מבויאן-למברג
|תמונה=[[קובץ:Avrohom Yaakov Friedman.gif|200px|מרכז]]
|כיתוב=האדמו"ר מבויאן-למברג
|חיבורו העיקרי=
|תאריך לידה=כ"ד נסין ה'תרמ"ד
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=ב' אלול ה'תש"ב
|מקום פטירה=למברג
|סיבת הפטירה=נרצח בשואה
|מקום קבורה=
|חסידות=חסידות בויאן
|מקום מגורים=וינה, בויאן, למברג
|מקום פעילות=בויאן, למברג
|מספר בשושלת=השני
|הקודם=יצחק פרידמן
|הבא=
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=ב' אלול ה'תש"ב
|רבותיו=אביו, הרב יצחק פרידמן
|נושאים בהם עסק=תורת הסוד היהודית
|חיבוריו=דבריו קובצו בספר נחלת יעקב
|אב=יצחק פרידמן
|אם=מלכה טברסקי
|בת זוג=חנה טברסקי
|ילדים=
|חתימה=
}}
'''אברהם יעקב פרידמן''' (כ"ד ניסן ה'תרמ"ד - ב' אלול ה'תש"ב) היה אדמו"ר בדור השני לשושלת חסידות בויאן.
==ביוגרפיה==
== תולדותיו ==
נולד ב[[סדיגורה]] למלכה בת רבי [[יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה)|יוחנן טברסקי]] מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקא]] ולרבי יצחק, נכדו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרנ"ה]] נישא לחנה חתנו של רבי [[חסידות צ'רנוביל#רבי מרדכי מלועוו-צ'רנוביל|מרדכי טברסקי מלויאב]].
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלט יחד עם אביו ואחיו ל[[ווינה]]. לאחר פטירת אביו בשנת [[תרע"ז]] ([[1917]]), עבר מווינה ללבוב, מעריה המרכזיות של [[גליציה]], שרבים מתושביה נמנו על חסידי בית רוז'ין. על קורותיו לא ידוע הרבה. בשנת [[תרצ"ג]] ביקר בארץ ישראל להזמנת חסיד שלו שחנך את ביתו בתל אביב. באותו ביקור הדליק את ההדלקה המסורתית ב[[ל"ג בעומר]] ב[[מירון (מושב)|מירון]].
אברהם יעקב פרידמן נולד בכ"ד ניסן בשנת ה'תרמ"ד. בן לאביו, הרב יצחק פרידמן ('''הפחד יצחק''') שהיה אבי שושלת חצר החסידות בויאן. אביו של הרב יצחק וסבו של הרב אברהם יעקב היה הרב אברהם יעקב פרידמן (הראשון) שהיה אבי שושלת חצר החסידות סדיגורה. הרב אברהם יעקב פרידמן (השני) היה נינו של הרב ישראל פרידמן שהיה אבי שושלת חצר החסידות רוז'ין. הרב ישראל פרידמן היה בנו של הרב שלום שכנא מפראהביטש בנו של הרב אברהם המלאך ('''החסד לאברהם''') שהיה בנו של הרב דב בער ממזריטש ('''המגיד ממזריטש''').
רבי אברהם יעקב נרצח בחצר ביתו יחד עם אשתו ומשמשו ב[[ב' באלול]] [[תש"ב]] ([[1942]]), לא הניח אחריו צאצאים. דברי תורתו כונסו בספר נחלת יעקב, והם מכילים מאמרים רבים על דרך ה[[פרדס (יהדות)|רמז]].
אמו של הרב אברהם יעקב פרידמן הייתה הרבנית מלכה טברסקי בת הרב יוחנן טברסקי שהיה אבי שושלת חצר החסידות רחמסטריווקא.
{{מיון רגיל:פרידמן, אברהם יעקב}}
== האדמו"רות ==
הוא נישא לראשונה לקרובת משפחתו רויזא שור. לאחר כמה שנות נשואין נפרדו. בנישואים שניים נשא עם חנה טברסקי בת הרב מרדכי טברסקי (נכדו של רבי יצחק מסקוירא). כל שנותיו התגורר לצד אביו בעיירה בויאן. בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט ביחד עם אביו, הרב יצחק לעיר וינה, בירת אוסטריה. עם סיום המלחמה התיישב הרב אברהם יעקב בעיר למברג בה כיהן כרב חסידי לרבים מחסידי רוז'ין שהתגוררו בעיר והנהיג את עדתו.
בשנת ה'תרצ"ג ביקר לראשונה בארץ ישראל בחנוכת בית של אחד מחסידיו והדליק לראשונה את מדורת ל"ג בעומר בהר מירון.
בימי מלחמת העולם השנייה בעת השואה בב' אלול ה'תש"ב נרצח הרב אברהם יעקב פרידמן ביחד עם אשתו (נישא לה בי"ח סיון ה'תרנ"ה), הרבנית חנה טברסקי (בת הרב מרדכי טברסקי, נכד הרב אהרן מצ'נוביל) ומשמשו בחצר ביתו, הוא לא השאיר אחריו צאצאים. דברי תורתו על תורת הסוד היהודית קובצו בספר '''"נחלת יעקב"'''.
{{ערך יתום}}
[[קטגוריה:אדמו"רי בויאן]]
[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]
| 