איגרות חוב ממשלתיות בישראל – הבדלי גרסאות

מדי חודש מוציא בנק ישראל מכרז להנפקת מק"מ, ומגביל את הריבית המירביתהמרבית המותרת להצעה במכרז על ידי [[ריבית בנק ישראל]]. (אשר מתעדכנת מדי סוף חודש על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, ברשות [[נגיד בנק ישראל]]{{הערה|[http://knesset.gov.il/Laws/Data/law/2237/2237.pdf חוק בנק ישראל, התש"ע-2010], ס"ח 2237 מיום 24.3.2010, באתר הכנסת}})

לקרנות הפנסיה קיימות איגרות החוב מירון (אינה מונפקת עוד) וערד, (אשר החליפה אותה) בעלי ריבית קבועה ו[[הצמדה למדד]], אותן יכולות לקנות קופות גמל וקרנות פנסיה למטרות קצבה בלבד{{הערה|[http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/GovDebt/GovDebtTopNav/GDLocalDebt/NonNegotiable/GovermentalBonds.htm מאפייני איגרות חוב ממשלתיות לא סחירות] באתר [[היחידה לניהול החוב הממשלתי]] ב[[משרד האוצר]]}}. איגרות חוב אלה נוטות לתת תשואה גבוהה יותר (בהתאם לסיכון) מאשר התשואה בשוק, וככאלה מהוות סבסוד של פנסיות החוסכים על חשבון הציבור משלם המיסיםהמסים שטרם פרש לגמלאות. (מתוך תקווה שלעולם יהיו ההכנסות ממסים גבוהות דיין כדי לעמוד בהתחייבויות אלה) קיימת ביקורת על סבסוד פנסיה זה, כיוון שמידת הסבסוד הממשלתי של כל קרן פנסיה נמצאת ביחס ישר להפקדות בעל הקרן. כלומר, אדם אשר מרוויח פי 2 יותר, יקבל מהמדינה פי 2 מאדם המרוויח מחצית מהכנסתו. מעשית, אי שוויון זה עמוק במיוחד, ולמעשה העשירון העליון במדינת ישראל זוכה לסבסוד ממשלתי גבוה מהסבסוד הממשלתי של 5 העשירונים התחתונים יחדיו{{הערה|אסא ששון, [http://www.themarker.com/markets/1.2385814 נפלה הצעת החוק להקמת קרן פנסיה ממלכתית], [[דה מרקר]], 23 ביולי, 2014}}.

בעבר הונפקו איגרות חוב בלתי סחירות בשם ח"ץ (ר"ת חיים-צמוד) עבור פוליסות בעלות "תשואה מובטחת" (כגון [[פנסיה]] ו[[ביטוח מנהלים]]) בחברות הביטוח, אשר נשאה ריבית קבועה של בין 4% ל-6.2% (כתלות בשנת ההנפקה) ו[[הצמדה למדד]]. מאחר שמדובר היה בתשואה גבוהה מתשואת שוק ההון באותה העת, השימוש באיגרות אלה היה פופולרי כל כך עד שמרבית התיקים כללו אג"ח זו בלבד{{הערה|1=רון שטיין, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000442640 עוד על חיסכון פנסיוני: המדריך לפוליסות מבטיחות תשואה], [[גלובס]], 18 באפריל, 2009}}. בתגובה, הוגבלה בשנת 1975 ההשקעה באפיק זה ל-86% מתיק ההשקעות על פי חוק, ובתחילת שנות ה-90 בוטלה הנפקת איגרות חוב אלה כליל, במטרה להזרים כספים אלה לשוק ההון{{הערה|[http://ozar.mof.gov.il/hon/2001/insurance/i_life_22b.asp פוליסות מבטיחות תשואה] באתר [[אגף שוק ההון של משרד האוצר|אגף שוק ההון]] ב[[משרד האוצר]]}}.

* איגרות חוב הנקובות ב[[דולר אמריקני|דולרים אמריקניים]], שניתנו ב[[ערבות]] ממשלת ארה"בארצות הברית (אשר [[דירוג אשראי|דירוג האשראי]] שלה גבוה מזה של ישראל)

* איגרות חוב סחירות אשר נמכרו בשווקיבשוקי העולם

החוב הממשלתי הישראלי המבוסס על איגרות חוב עומד על מעל ל-630 מיליארד שקלים (0.6 טריליון), אשר כשני שליש ממנו מקורם בחוב מקומי (חוב לאזרחי המדינה, נקוב בשקלים) סחיר, כשישית ממנו בחוב מקומי לא סחיר, (מירון, ערד וחץ) והשישית הנותרת בחוב חיצוני. עם זאת, חוב זה מהווה רק כשתי חמישיות מהחוב הממשלתי הכולל, העובר את ה-1.5 טריליון שקלים{{הערה|אביטל להב, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4519273,00.html המבקר: למדינה גירעון מצטבר של 1.5 טריליון ש'], ynet, 14 במאי, 2014}}. שאר החוב בהתחייבויות שאינן מבוססות איגרות חוב, ועיקרו בפנסיות תקציביות לעובדי וגמלאי המדינה אליהן מחויבים הארגונים הממשלתיים השונים ועומדות על כ-600 מיליארד שקלים{{הערה|אבי שאולי, [http://www.bizportal.co.il/article/388814 ורטיקובסקי: "הפנסיה התקציבית - איום אסטרטגי על ישראל, מאיפה יגיע כסף?"], [[Bizportal]], 1 ביולי, [[2014]]}}.