יוהאן ברנהרד באזדוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת Category:מחברי ספרי לימוד באמצעות HotCat
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: שווייץ, יוהאן
שורה 8:
ב-[[1762]], בהשפעת ספרו של [[ז'אן-ז'אק רוסו]] "[[אמיל, או על החינוך]]" חיבר באזדוב את הספר ''Vorstellung an Menschenfreunde für Schulen, nebst dem Plan eines Elementarbuches der menschlichen Erkenntnisse'' ("מבוא פילנתרופיניסטי לבית ספר ותבנית של ספר-יסוד לידע האנושי") שהיה לאבן היסוד לקבוצת אינטלקטואלים שביקשו להפוך את החינוך המסורתי המשמים שניתן עד אז במסגרת ה[[כנסייה]] והתבסס על שינון לחינוך הרואה את הילד ומלמד אותו לפי תפיסתו. עיקרי תוכנית הלימודים שהציע היו [[מדעי הטבע]], [[היסטוריה]], [[גאוגרפיה]], שפות וחינוך דתי ומוסרי. חומר הלימוד, קבע, צריך להימסר בדרך חוויתית, מעניינת ורלוונטית, ובאופן התואם את רמת הקליטה של הילדים.
 
הנסיך [[לאופולד השלישי, דוכס אנהלט-דסאו]] הכיר את באזדוב באמצעות [[יוהןיוהאן וולפגנג פון גתה]] והסכים לכך שבאזדוב יפתח בזסאו בית ספר במימון ממשלתי. בשנת [[1774]] פתח בזאדוב את ה"פילנתרופינאום" (Philanthropinum Dessau שיועד לבני המעמד ה[[בורגנים|בורגני]]. בית ספר זה זכה להתעניינות ציבורית רבה ובין היתר ביקרו בו וציינו אותו לטובה ה[[פילוסוף]] [[עמנואל קאנט]] וה[[מחזאי]] [[גוטהולד אפרים לסינג]]{{הערה|טל קוגמן, '''המשכילים במדעים: חינוך יהודי למדעים במרחב דובר הגרמנית בעת החדשה''', [[הוצאת מאגנס]] 2013 עמ' 20}}. בית הספר התפרסם והיווה דגם לבית ספר מתקדם, אנשי חינוך פילנטרופיניסטים הגיעו לעבוד בבית הספר מכל רחבי המרחב הגרמני (כולל [[שוויץשווייץ]] ו[[רוסיה]]) ולאחר שלימדו בו תחת הנחייתו של באזדוב חזרו למקומותיהם וייסדו בהם בתי ספר דומים. באותה שנה פרסם יחד עם המאייר שודווויקי (Daniel Chodowiecki) את "ספר היסוד עם תמונות" (Elementarwerk mit Kupfern). הספר היה עשיר בהמחשות (כגון מפות ו[[דיאגרמה|דיאגרמות]]) ותמונות (בעלי חיים, צמחים, מכשירים וכדומה) ועודד ניסויים ותצוגות בכיתה (ממדידה באמצעות [[מד זווית]] ועד תצפית בבעלי חיים). באזדוב עזב את בית הספר לאחר חילוקי דעות ב-[[1778]] ונפטר ב[[מגדבורג]] שנתיים מאוחר יותר.
 
== קישורים חיצוניים ==