עבדאללה בן משה חיים – הבדלי גרסאות

חכם '''עבדאללה בן משה חיים''' (לעתים בקצרה: '''עבדאל'''; [[בגדאד]], [[תקכ"ה]] (בערך) - [[כ"ט בחשוון|כ"ט]] או [[ל' בחשוון]] [[תרכ"ה]]{{הערה|ב[[אנציקלופדיה לחלוצי הישובהיישוב ובוניו]] נכתב בטעות שנפטר ב[[תרכ"ו]]. אך בעיתונות דווח עליה כבר בתרכ"ה. על [[מצבה|מצבתו]] ובפנקס הקבורה נכתב שנפטר ב[[כט בחשון]], אך לפי עיתונות התקופה, הוא נפטר בא' דראש חודש כסלו, כלומר בל' בחשוון.}}, [[29 בנובמבר]] [[1864]]), היה [[רב]] ו[[ראש ישיבה]], עסקן ציבורי ו[[יהלום|יהלומן]]. בסוף ימיו היה מרבני ופרנסי ירושלים. הוא היה דודו של רבי [[יוסף חיים מבגדאד]].

עבדאללה היה בנו השני של הרב משה חיים, ראש רבני [[בגדאד]] (נפטר [[ח' בסיוון]] [[תקצ"ז]], [[11 ביוני]] [[1837]]), הבן השלישי היה רבי אליהו חיים, רבה של בגדאד ואביו של הרב [[יוסף חיים מבגדאד]], ה"[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]]". עבדאללה נולד וחי בבגדאד. במקביל ללימודיו עסק במסחר יהלומים, וקנה לו שם של אדם אמין, עד שנפוצו אגדות אודות יושרו{{הערה|אחת מהן מופיעה בערכו באנציקלופדיה לחלוצי הישובהיישוב ובוניו.}}.

ב־[[1841]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]], והתיישב ב[[ירושלים]]. הוא ניצל את קשריו העסקיים בבגדאד וב[[הודו]], ושימש כגזבר הצדקה של [[פילנתרופ]]ים יהודים כמו יחזקאל יהודה מ[[כלכותא]], שהעביר דרכו את כל כספי תרומותיו לישובליישוב היהודי ב[[ארץ ישראל]]. הנוסע הירושלמי [[יעקב ספיר]] מונה אותו בתחילת ספרו "אבן ספיר" עם {{ציטוטון|הרבנים הגדולים וזקני העדה יקירי ירושלים}}{{הערה|{{HebrewBooksPage|יעקב ספיר|אבן ספיר|22331|חלק א, דף א עמוד ב|21}}.}}.

הוא הניח אחריו שלושה בנים וארבע בנות. אחד מבניו היה פקיד חברון, החכם יוסף שלום, שעמד בחיי אביו במוקד מחלוקת גדולה בישובביישוב היהודי בחברון{{הערה|ראו על כך בהרחבה בקונטרס המסקר את המחלוקת: {{אוצר החכמה|יהודה פאפו|'''שבר פושעים'''|200556|ירושלים, תרכ"ב}}; ואצל [[יהושע ילין]], '''זכרונות לבן ירושלים''', ירושלים: תרפ"ד-1924, עמ' 42 ואילך. וראו בקטע מעיתון [[הלבנון]] המובא להלן "[[#קישורים חיצוניים|קישורים חיצוניים]]", רמיזה באשר לפרשה זו, והשפעתה על אביו.}}.