בית חולים אלי"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
←לאחר קום המדינה: הרחבה |
||
שורה 47:
===לאחר קום המדינה===
בשנת [[1950]], פשטה בארץ [[מגפה|מגפת]] ה[[פוליו]] וגרמה למספר רב של חולים בשיתוק ילדים, היות שבית חולים אלי"ן היה היחיד אליו ניתן היה להפנות את הילדים, הוקצה לו שטח ליד [[מנזר סן סימון]], שטח עם בנינים הרוסים. תוך כמה חודשים שוקמו המבנים ובשנת 1955 נוספה מחלקה עם 115 מיטות{{הערה|{{על המשמר||גמר בניית בית החולים בקטמון יחסל התור לילדים נכים|1955/02/07|00310}}}}. בחצר המבנה היו בריכות קטנות בהם שטו ברווזים וספסלים וגינה למרגוע הילדים. ב-[[1959]] מונה כמנהל הרפואי של המוסד פרופ' [[מאיר מייקין]], מנהל המחלקה האורתופדית ב[[בית החולים הדסה עין כרם|בית החולים הדסה]] בירושלים.
לתומכים באגודה הצטרף גם ארגון "מלבן" של ה[[ג'וינט]] שסייע לחולים בקרב העולים ו"אלומה", לשכת [[הבונים החופשיים]]. בסיוע האחים רטקין, שהקימו את אגודת ידידי אלי"ן בארצות הברית, גויסו תרומות שאפשרו רכישת ציוד מתקדם. בשנת [[1971]] הועבר בית החולים לבניין חדש בשכונת [[קריית יובל]] מול [[עין כרם]], בו הוא שוכן עד היום. את הבניין תכנן האדריכל [[חנן הברון]], בנו של יעקב היילברונר. המבנה ב[[קטמונים|סן סימון]] הפך למרכז שיקומי לנכים בוגרים.
| |||