צעדת המלח – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Marche sel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גאנדיגנדי בעת מצעד המחאה על מונופול המלח]]

'''סאטיאגרהאת המלח''' הייתה קמפיין מתוזמן ומתוקשר היטב, של [[מאבק לא אלים]] נגד שלטונה של [[האימפריה הבריטית]] ב[[הודו]] שהתמקד ב[[מס]] המלח שהטיל ממשל זה, והחל ב'''צעדת המלח לדאנדי''' ב-[[12 במרץ]] [[1930]]. זו הייתה פעולת ההתנגדות הראשונה נגד השלטון הבריטי לאחר [[פונראפונרה סווארג']], הכרזת העצמאות על ידי מפלגת [[הקונגרס הלאומי ההודי]]. [[מהטמהמהאטמה גאנדיגנדי|מהאטמה גנדהי]] הוביל את מצעד'''צעדת דאנדי''' מה[[אשראם]] שלו בעירבאזור עיר [[אחמדאבאד|אהמדאבאד]] אל הכפר דאנדי בחוף הים (היום במדינת [[גוג'אראט|גוג'ראט]]), כדי לייצרלהפיק [[מלח בישול|מלח]] בחוף מ[[האוקיינוסהים ההודיהערבי]]. הודים במספרים גדלים והולכים הצטרפו אליו במהלך הדרך. בסופו של המסע בן 400 הקילומטרים, ב-[[6 באפריל]] [[1930]] הפר גאנדיגנדהי את חוק המלח שאסר על ייצורהפקה של מלח מתחרה במונופול הבריטי. דבר זה הצית פעולות נרחבות של [[מרי אזרחי]] נגד [[הראג' הבריטי]] בהן השתתפו מיליוני הודים.

בשנת 1927 מינתה ממשלת בריטניה ועדהאת "הוועדה הסטטוטורית חדשהההודית" לרפורמה חוקתית בהודו בראשותו של סר ג'ון סימון ובהשתתפות [[קלמנט אטלי]] (שהפך לאחר מכן לראש הממשלה הבריטי שפיקח על הענקת העצמאות ל[[הודו]] ו[[פקיסטן]] מאוחר יותר). [[ועדת סימון]] לא כללההתקבלה אפילובאהדה הודיבהודו אחדובכירים בשורותיה.רבים התוצאהבהודו הייתהלא שהמפלגותקיבלו ההודיותאת החרימועבודתה אתולא הוועדהשיתפו פעולה עימה. בוועידה ב[[קולקטה]] בדצמבר 1928 קידם גאנדיגנדהי החלטה הקוראת לממשלה האנגליתהבריטית להעניק להודו מעמד של [[דומיניון]] או שיפתח נגדה קמפיין לא-אלים חדש שמטרתו השגת [[עצמאות]] מלאה להודו. גאנדיגנדהי מיתן את דעותיהם של אנשים צעירים יותר כמו [[סובהס צ'אנדראאנדרה בוסאבוסה]] ו[[ג'ווהרלל נהרו]] שרצו לתבוע עצמאות מיידית, אבל גם שינה את עמדתו שלו, למתן אורכה של שנה אחת בלבד במקום שנתיים.

הבריטים לא הגיבו. ב-[[31 בדצמבר]] [[1929]] נפרס [[דגל הודו|דגלה של הודו]] ב[[לאהור]]. ב-[[26 בינואר]] [[1930]] חגגה מפלגת הקונגרס שהתכנסה בלאהור את יום העצמאות ההודי. יום זה צוין כמעט על ידי כל ארגון הודי אחר וממשיך להיות יום העצמאות ההודי עד היום.

בהתאם להבטחתו, פתח גאנדיגנדהי ב[[סאטיאגרהא]] חדשה נגד מס המלח במרץ 1930. ששיאה היה צעדת המלח המפורסמת לדאנדי מ-12 במרץ ועד ל-6 באפריל 1930. גאנדיגנדהי צעד 400 קילומטרים מ[[אחמדאבאד|אהמדאבאד]] (העירבירת הגדולה ביותר ב[[גוג'אראט|גוג'ראט]]) לדאנדי (כפר חוף קטן במדינה זו), כדי לייצרלהפיק מלח בעצמו. אלפי הודים וכתבי עיתונות מרחבי העולם התלוו אליו במסעו אל הים.

גאנדיגנדהי נעצר ב-[[5 במאי]] [[1930]], מספר ימים לפני ביצוע של פשיטה מתוכננת על מפעלי המלח בדהראסאנאבדהראסאנה (Dharasana) בגוג'אראטראט. מצעד דנאדי והמאבק העוקב בדהראסאנאבדהראסאנה משכו את תשומת לבה של התקשורת העולמית אל תנועת העצמאות ההודית, וזו העניקה לנושא כיסוי נרחב בעיתונים וב[[יומן קולנוע|יומני קולנוע]].

הסאטיאגרהא נגד מס המלח נמשכה במשך שנה כמעט, ונגמרה כאשר שוחרר גאנדיגנדהי מכלאו, והחלו הדיונים עם [[משנה למלך|המשנה למלך]] [[לורד הליפקס|לורד אירווין]] בוועידת השולחן העגול ההודית השנייה.

מעליותר מ-80,000 הודים נעצרו כחלק מסאטיאגרהאת המלח. למאבק הייתה השפעה משמעותית בשינוי הגישה של בריטניה והעולם כלפי השאלה של עצמאות הודו, והוא גרם להודים רבים להצטרף לראשונה למאבק, אם כי נכשל בהשגת ויתורים מדיניים משמעותיים מצד הבריטים. המאבק נחשב לאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר של גנדהי, ובצד הפרסום של המאבק, הוא הקנה פרסום בינלואמי רב גם לגנדהי עצמו. בין היתר נבחר גנדהי ב-1930 ל[[איש השנה של השבועון טיים]].