הבדלים בין גרסאות בדף "מדינת חסות"

הוסרו 76 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
'''מדינת חסות''' (או '''פרוטקטורט''') הוא מונח בתחום [[מדע המדינה]], המתאר [[מדינה]] או ישות אזורית ופוליטית בעלת זהות עצמית, המקבלת על עצמה כניסה למערכת יחסים לא שוויונית עם [[מעצמה]] גדולה וחזקה ממנה. מדינת החסות מקבלת, בהסכם פורמלי, המוכר ב[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]], את "חסותה" הצבאית, ולעתים גם התרבותית, של המדינה החזקה ממנה, ובמקביל את ההגנה עליה.
 
שטח חסות אינו [[כיבוש|שטח כבוש]]. בעוד כיבוש קולוניאליסטי הוא מהלך חד צדדי וכוחני, מצד המעצמה הכובשת, הרואה עצמה כעליונה מבחינה תרבותית ומוסרית; הרי שהסכם על מדינת חסות הוא הסכם מדיני הדדי. בהסכם זה יש לשני הצדדים אינטרס, שהינו לעתים קרובות אינטרס צבאי הגנתי, כנגד צד שלישי. עם זאת ישנם גם מקרים בהם המדינה הכובשת כופה על המדינה הנכבשת הסכם חסות על מנת להסיר לחץ מעליה, למשל מתן עצמאות חלקית ל[[מצרים]] על ידי [[בריטניה]] ב־[[1922]].
 
הדוגמאותדוגמה להסכמי חסות הינן רבות. אחת מהןלכך היא פנייתו של סולטאן [[שארג'ה]] ל[[בריטניה]], בשנת [[1829]], בבקשה להפוך למדינת חסות בריטית, על מנת להגן על עצמו מפני כיבוש השלטון העות'מאני. דוגמה אחרת היא פנייתו של מלך [[לסוטו]] ל[[ויקטוריה מלכת הממלכה המאוחדת|מלכה ויקטוריה]] בשנת [[1868]] בהצעה לקבלתה של לסוטו כמדינת חסות בריטית. ואכן, ההכרזה על לסוטו כעל מדינת חסות מנעה את כיבושה בידי [[דרום אפריקה]], המקיפה אותה מכל צדדיה, ושמרה על קיומה.
דוגמאות נוספות להסכם חסות הן הקמת [[הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה]] בידי [[גרמניה הנאצית]] במרץ [[1938]] וכן הקמת [[הרפובליקה הסלובקית הראשונה]] כמדינת חסות בשטח מזרח הפרוטקטורט בשנת [[1939]]. בהסכמת הנאצים זכתה סלובקיה באופן זמני בעצמאות מדינית מוגבלת.
 
== פירוק הסכם החסות ==
אף על פי שמדובר בהסכם הדדי, הרי ששני הצדדים בהסכם אינם שווים בעוצמתם הצבאית, דבר שעלול להביא לקושי כאשר הצד החלש יותר מעוניין לסיים את ההסכם, בניגוד לעמדת הצד החזק. לכן, ישנם מקרים בהם פירוק הסכם החסות הינוהוא קשה, ונעשה לאחר מאבק פוליטי ומזוין ארוך ומתיש.
 
דוגמה למקרה כזה ניתן למצוא במקרה של מדינת החסות מרוקו. ב[[הסכם פס]], בשנת [[1912]], הוחלט על הפיכתה של [[מרוקו]] למדינת חסות של [[צרפת]]. בכך קיבלה מרוקו את הגנתה הצבאית של המעצמה הצרפתית כנגד האיום הגרמני, ומנעה את כיבושה האפשרי בידי גרמניה. הסכם זה, שהתאים לתחילת המאה העשרים, לא התאים לשאיפותיה הבדלניות של מרוקו לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כאשר גרמניה פסקה מלהוות איום צבאי. אולם פירוק הסכם החסות לא היה מקובל על ממשלת צרפת. במסגרת התנגדותה לפירוק ההסכם, כפתה צרפת על סולטאן מרוקו [[מוחמד החמישי]] לצאת מתחומי ארצו לגלות, מאחר שסברה כי הצהרותיו היוו איום מדיני על ההסכם. רק בשנת [[1956]], לאחר מאבק מר, קיבלה מרוקו את עצמאותה המדינית והשתחררה מהסכם פס.