זרמים בציונות – הבדלי גרסאות

מלבד שתי הגישות לעיל, זרם נוסף שהתקיים והתנגד ל'''ציונות המדינית''' של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] היה ה'''[[ציונות רוחנית|ציונות הרוחנית]]''' בה דגל [[אחד העם]]. אחד העם התנגד ל'''ציונות המדינית''' מכמה טעמים. ראשית, לאחד העם הייתה ביקורת מעשית על "הציונות המדינית" של הרצל התולה תקוות בהשגת הצ'רטר מהמעצמות - לדעת אחד העם, גם אם יינתן הצ'רטר התנאים הכלכלים אינם מאפשרים את קליטת המוני היהודים. אחד העם גם התנגד לדעתו של הרצל האומר שצריך ואפשר לקבץ את כל העם היהודי בא"יבארץ-ישראל. נימוקיו היו כי לא כל היהודים ירצו לבוא, בא"יבארץ-ישראל שוררת שממה, הארץ אינה מפותחת בשביל לקלוט המונים וגם ה[[ערבים]] לא יוותרו על אדמותיהם. אחד העם טען כי הרצל והציונות המדינית רוצים להשיג את מטרתם באופן מהיר ונמרץ תוך זריעת אשליות שווא, בעוד א"יארץ-ישראל מסוגלת כעת לקלוט רק מספר קטן של אנשים. לטענת אחד העם, יש להקים בדרך איטית והדרגתית את המדינה. כן טען כי חשוב להקים בתחילה מרכז חיקוי רוחני לאומי שאותו יקים גוף מוביל איכותי וקטן.

כמו כן, לטענת אחד העם, ההנהגה הציונית לא שמה דגש על [[יהדות כתרבות|בעיות רוחניות של היהדות]] ונמנעת מפעולה מעמיקה בתחום התרבות והחינוך. אחד העם אף ביקר את ספרו של הרצל "[[אלטנוילנד]]" בנתוניו הדמיוניים. כמו כן ביקר במיוחד את העובדה שבספר מתוארת החברה היהודית בא"יבארץ-ישראל כחברה שוויונית וקוסמו-פוליטית באופייה ולא מדינה יהודית המיוחדת לעם היהודי.