ברכות המצוות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקור ברכת המצוות בתוספתא
מ תקלדה, קישורים פנימיים
שורה 5:
<!--- תוספות חשובות לנושא: על היחס בין "וְצִוָּנוּ ל-" ל"וְצִוָּנוּ על" (הגמרא בפסחים דף ז). אנציקלופדיה תלמודית אמורה לעזור פה. --->
 
ברכות על מצוות שחלות רק על [[כהנים]] פותחות במילים {{ציטוטון|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְשָנוּ בִּקְדוּשָׁתוֹ שֶׁל [[אהרן|אַהֲרֹן]]...}}.
 
==המקור==
שורה 17:
לא על כל המצוות תקנו ברכה, והראשונים דנו מה הקריטריון הקובע על אלו מצוות מברכים. הרבה תשובות ניתנו לדבר, אבל אף אחת מהן לא מצליחה לתת גדר מדויק שכולל בתוכו את כל המצוות. הרשב"א‏‏{{הערה|1=‏שו"ת הרשב"א (ח"ג ס' רפג)‏}} כתב שאכן אין תשובה מדויקת לדבר, אך אנו נלך בדרך המסורת ונברך רק על מה שנהגו לברך.
 
התשובה שכוללת בתוכה את רוב החילוקים בין המצוות, היא שמברכים רק על מה שבעשיית המצווה נפתרנפטר האדם מהחובה במצווה זו. לדוגמה: מברכים על הנחת [[תפילין]], על מילה או על הדלקת נרות, מכיוון שבכל אלו ברגע שעשו את המצווה כבר אין חובה לעשותה עוד פעם. לעומת זו לא נברך על מצוות אהבת ה' או יראת ה', ועל מצוות נתינת צדקה, מכיוון שבאלו החובה לקיום המצווה עודה בעינה גם לאחר שנתנו צדקה או יראנו מה'.
 
עוד תשובה שניתנה היא שעל מצווה שאין בה [[קום עשה]] לא מברכים. לדוגמה לא מברכים על השמטת כספים בשנת השמיטה.