טבעונות – הבדלי גרסאות

גישת ה[[יהדות]] המסורתית לטבעונות היא מעט מורכבת; מצד אחד היהדות המסורתית איננה פוסלת אכילת בשר ומוצרים שונים מן החי, אך מצד שני איננה פוסלת טבעונות כאורח חיים המיושם כל עוד אכילת הבשר איננה מבוקשת מתוקף הפרקטיקה של [[קורבן (יהדות)|הקרבת קורבנות]] שהיא מרכיב משמעותי ב[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]], ואף ישנם [[רב]]נים שחיו כטבעוניים או צמחוניים (כמו למשל הרב [[דוד כהן (רב)|דוד כהן]] "הרב הנזיר"). בתורה שבכתב, הטקסט הבסיסי ביותר של היהדות, מופיעים ציויים מפורשים להקרבת קורבנות מסוימים מן החי בלבד, כמו למשל [[קרבן התמיד]] (אשר על פי התורה שבכתב, אמור להישחט פעמיים ביום) או [[קרבן פסח]] (אשר על פי התורה שבכתב, אמור להישחט כל חג [[חג הפסח|פסח]]); בשני המקרים מדברת התורה על קרבן שאיננו [[צמח]]י, אלא [[כבש]]ים שחוטים. מנגד, על פי הפרשנות היהודית המסורתית ל[[ספר בראשית]], החלק הראשון של [[תורה|התורה שבכתב]], [[אלוהים]] המשיל את {{ה|אדם הראשון}} על כל בעלי החיים, והתיר לו לאכול מזון ממקורות צמחיים בלבד. פרשנות זו מסתמכת על הכתוב: {{ציטוטון|וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב ...|{{תנ"ך|בראשית|א|כח|כט}}}} כך פירשו [[חז"ל]] ב{{בבלי|סנהדרין|נט|ב}}, ואחריהם פרשני התנ"ך מ[[ימי הביניים]] כגון [[רש"י]] ה[[רמב"ן]] ה[[רד"ק]] ועוד; אך לפי פרשנותם, לאחר [[המבול]] התיר אלוהים ל[[נח]] גם אכילת בשר: {{ציטוטון|כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל|{{תנ"ך|בראשית|ט|ג}}}} ורק אכילת [[אבר מן החי]] נותרה אסורה. יש בין הפרשנים התולים היתר זה בהידרדרות המוסרית של האנושות או בזכות שקנתה לה על בעלי החיים, החבים את קיומם ל[[תיבת נח]]. מאידך, התורה כוללת בתוכה את הפרקטיקה של הקרבת [[קרבנות]] מן החי כמרכיב משמעותי בעבודת האל אף לפני ההיתר של אכילת בעלי החיים בימי נח. כך על פי [[חז"ל]], כבר האדם הראשון הקריב קורבן מן החי: {{ציטוטון|ת"ר, יום שנברא בו אדם הראשון- כיון ששקעה עליו חמה, אמר: 'אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים'. היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו. כיון שעלה עמוד השחר, אמר: 'מנהגו של עולם הוא'. עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו, שנאמר (תהלים סט, לב): 'ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס'|{{בבלי|עבודה זרה|ח|א}}}}. גם על [[הבל]], בנו של אדם הראשון נכתב בתורה שהקריב קורבן מן החי, וקורבנו אף היה מובחר יותר מהקורבן הצמחי של [[קין]]: {{ציטוטון| וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו|{{תנ"ך|בראשית|ד}}, פסוקים ג'-ה'}}. יש המסבירים את הסתירה לכאורה המוצגת כאן בכך שאכילת בשר חולין- היא זו שנאסרה באכילת האדם, אך שימוש בבשר לשם קורבן, שהוא מעין אוכל לאלוהים - לא נאסר, ואף רצוי להשתמש בו לצורך זה.