הבדלים בין גרסאות בדף "לורן באקול"

נוספו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
(←‏תולדות חייה: הופעה בסדרה איש משפחה)
 
==תולדות חייה==
בטי ג'ואן פרסקה נולדה ב[[ניו יורק]] למשפחה [[יהודים|יהודית]] שמוצאה ב[[יהדות פולין|פולין]] וב[[יהדות רומניה|רומניה]] (היא קרובת משפחה של [[שמעון פרס]]{{הערה|{{הארץ|נירית אנדרמן|שמעון פרס על לורן באקול: "היא אמרה שהיא בת דודה שלי"|1.2405093|13 באוגוסט 2014||}}.}}). הוריה [[גירושין|התגרשו]] כשהייתה בת חמש והיא גודלה על ידי אמה. היא למדה באופן בלתי סדיר בבית הספר לדרמה ועבדה כ[[דוגמנית]] ובתפקידים קטנים ב[[ברודוויי]]. במרץ [[1943]] הופיעה על שער העיתון "[[הארפר'ס בזאר]]" (''Harper's Bazaar''); אשת ה[[במאי קולנוע|במאי]] [[הווארד הוקס]], שראתה את תמונתה זו, הציעה לו לבחון את באקול לתפקיד בסרטו "להחזיק ולאבד" (''To Have and Have Not''). באקול קיבלה את התפקיד הראשי בסרט, שהיה לתפקיד הבכורה שלה, ובו שיחקה לצד [[המפרי בוגרט]]. הוקס היה זה שהעניק לה את שם הבמה "לורן באקול". לקראת הצילומים קיבלה אימון אישי מאת אשתו של הוקס, שכלל גם שיעורי [[פיתוח קול]], שהקנו לקולה את הגוון העמוק הייחודי. בסרט היא נועצת מבט מאפיין כאשר סנטרה צמוד לחזה ועיניה מביטות למעלה, מבט שהפך לסמל המקצועי שלה ולכינוי "המבט". על [[תפאורה|סט]] הצילומים התאהבו היא ובוגרט, שהיה נשוי באותה עת. הם התחתנו במאי [[1945]], כשנה לאחר תחילת הצילומים.
 
יחסיהם של בוגרט ובאקול עומדים במרכז סרטם המשותף הבא, יצירת המופת של סגנון ה[[פילם נואר]] משנת [[1946]], "[[התרדמה הגדולה]]". העלילה, פרי עטו של [[ריימונד צ'אנדלר]], היא מפותלת ומסובכת. הבמאי [[הווארד הוקס]] (אשר ביים גם את "להחזיק ולאבד") הודה כי לא ידע כיצד לביים את הסרט, פרט לעובדה שראה כי יש בו פוטנציאל לסצינות יפות.