הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב אגסי"

נוספו 18 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, עיצוב
מ (אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, עיצוב)
|תמונה={{אין תמונה|גבר|יישור=מרכז}}
|כיתוב=
|נולד=[[1932]], [[כפר חיים]]
|מקום לידה=[[כפר חיים]]
|נפטר=
|נפל=
אגסי נולד ב[[כפר חיים]], התגייס ל[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] (מס' 4) ב-[[1950]], ושירת כטייס קרב בחיל האוויר. היה טייס [[P-51 מוסטנג|מוסטנג]] ב[[טייסת 101]] ומדריך ב[[בית הספר לטיסה]].
 
ב[[מלחמת סיני]] היה טייס [[אוראגן]] ב[[טייסת 113]] והשתתף בתקיפות הפצצה של הצבא המצרי ב[[ג'בל ליבני]] במהלכה התפתח [[קרב אוויר]] עם מטוסי מצריים, אגסי פגע באחד המטוסים (לטענתו [[מיג 17]]) ולזכותו נרשמה "אפשרי הופל"{{הערה|מעצמאות לקדש, חיל האוויר בשנים 1949 - 1956, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, עמ' 242}}, כמו כן השתתף בתקיפה המשחתת [[איברהים אל-אוול]]{{הערה|מעצמאות לקדש, עמודים 279-281}}. בהמשך שירת כסגן מפקד [[טייסת 101]] וכסגן מפקד [[טייסת 110]] שקלטה את מטוסי ה[[ווטור]]. יעקב אגסי היה מראשוני טייסי הווטור ואף השתתף בהעברתם ארצה.{{הערה|[[יואש צידון]], ביום בליל בערפל, הוצאת מעריב, 1995, עמ' 275}}. ב-[[1959]] מונה למפקד [[טייסת 110]], טייסת מטוסי ווטור שעסקה באימוני תקיפה ארוכות טווח וכן במשימות [[צילום אוויר]] לצורכי מודיעין. הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט [[1963]] והספיק לקלוט בטייסת את מטוסי [[ווטור]] N מ[[טייסת 119]] . ביולי [[1964]] מונה למפקד [[בית הספר לטיסה]] שירת בתפקיד עד אוקטובר [[1966]]{{הערה|דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל עמ' 44}}. לאחר מכן עבר הסבה ל[[מיראז' 3]] והשתתף בקרב האווירי ב[[פעולת סמוע]]{{הערה|[[רן פקר]], נץ בשחקים, [[הוצאת ידיעות אחרונות]], עמ' 155}}.
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] שירת בהצבת חירום כטייס ב[[טייסת 119]], הוא הוביל את [[מבנה (תעופה)|מבנה]] התקיפה של שדה התעופה קהיר-מערב בגל הראשון של [[מבצע מוקד]]{{הערה|[[רן פקר]], נץ בשחקים, [[הוצאת ידיעות אחרונות]], עמ' 171}}, והשתתף בתקיפת שדה התעופה ב[[רבת עמון]]{{הערה|דני שלום, כרעם ביום בהיר - כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר פרסומי תעופה, עמ' 536-5387}}. לאחר המלחמה מונה למפקד [[בסיס רמת דוד]]. הוא פיקד על הבסיס במהלך [[מלחמת ההתשה]], בתקופתו הוקמה בבסיס [[טייסת 69]] כטייסת מטוסי [[F-4 פנטום]] כמו כן נקלטו בחיל האוויר וב[[טייסת 109]] בבסיס, ראשוני מטוסי ה[[סקייהוק]], ואגסי השתתף בקורס ההסבה הראשון למטוסים אלו בינואר [[1968]]{{הערה|דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל עמ' 33, 165}}. במהלך [[מלחמת ההתשה]] השתתף בגיחות תקיפה במצרים בהם ב[[מבצעי פריחה]], בפברואר [[1969]] נאלץ לנטוש מטוס הסקייהוק אותו הטיס בעקבות תקלה טכנית מייד לאחר המראה לגיחת הפצצה במצרים.{{הערה|דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל עמ' 170}}.
 
ביוני [[1970]] מונה לראש ענף אוויר 3, ענף תכנון המבצעים במטה חיל האוויר, שהפך בתקופתו למחלקת המבצעים, בתקופתו כראש המחלקה הוביל להגברת התקיפות במצרים, בדגש על סוללות הנ"מ, ואת התכנון לקראת קרב [[רימון 20]] בין חיל האוויר לטייסים הסובייטים במצרים{{הערה|דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק ב' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שירת בהצבת חירום בטייסת 69, לאחר נפילתו של מפקד הבסיס [[ארלוזור לב]] ביומה השלישי של המלחמה, מונה אגסי למפקד הבסיס ופיקד עליו עד תום המלחמה. השתחרר משירות הקבע ביוני [[1974]]